מורה בפייסבוק כן או לא ?

הייתי די מבולבלת, בעניין הפייסבוק כמובן ! הזמן עושה את שלו אין ספק, אני מתחילה לגבש החלטה בנושא, עבר הרבה זמן עד שהסכמתי לפתוח פייסבוק, מעניין כמה זמן יעבור עד שאצליח לעשות בו שימוש חינוכי לצורכי הוראה.
כמו כל תחביב בחיים, כמו כל דבר בחיים - פייסבוק טוב במידה מסויימת, מצד אחד, מי שאין לו פייסבוק, בלא מעט פעמים פשוט.. אני אבחר מילה שאצלנו משתמשים בה הרבה, 'לא קיים'. פשוט לא מעורב בשיח היומי. כשכולם נכנסים לכיתה ומדברים על ,החבר החדש של X או החברה של Y...או במקרים שמודיעים דברים חשובים בפייסבוק כמו שינוי במועד של מבחן או שעור שהתבטל, מי שאין לו פייסבוק פשוט לא מרגיש בעניינים. וגם בלי זה, רוב האנשים שנגד פייסבוק אצלי בבית הספר לפחות, פשוט לא מעורבים בשיח הכיתתי והבית ספרי, והם די בחוץ ולא מעורבים, וזה חבל. דרך הפייסבוק אפשר לצפות בתמונות שחברים צילמו במיוחד אלה הלומדים במגמת צילום !

בעבר כשאני היייתי תלמידת תיכון זכור לי בבירור הדיסטנס בין מורה לתלמיד, היום כשאני בצידו האחר של הסיפור, התמונה נראית לגמרי אחרת, תלמידים לא מהססים לרגע להפגין חיבה, אהדה, הערצה או ההיפך , לאחרונה הרבה מתלמידי ביקשו ממני חברות בפייסבוק , אשקר אם אומר שזה לא מצא חן בעיניי אך התחושה המיידית שלי אמרה לא לאשר. לדעתי זה בעייתי שמורה יהיה חבר של תלמידים בפייסבוק, כמחנכת אני נוהגת לספר עליי ולפעמים על משפחתי ,ועדיין אינני מעוניינת לחשוף את חיי הפרטיים בהקשרים לא כשורים, בקלות יכול להיות כאן טישטוש גבולות בין התבטאויות אסורות ביחסים שבין מורה לתלמיד. נכון , זה יכול לשפר תדמית המורה בעיני תלמידיו שכן מורה שיש לו פייסבוק נחשב "מעודכן", בנוסף הוא גם יכול לעקוב אחריהם בזמן אמת ולהיות באמת מעודכן בחיי החברה בכיתתו.
אם פעם הקשר בין המורה לתלמיד התקיים באופן בלעדי בין כותלי בית הספר, הרי שהיום, בעידן הרשתות החברתיות, אין לו גבולות של זמן ומקום. טשטוש הגבולות הזה עשוי להיות הזדמנות נהדרת למורים להכיר את עולמם של התלמידים, להתקרב אליהם ולהעביר להם מידע, אבל מצד שני מעורר בעיות כבדות משקל ושאלות קשות של מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר לשמר את מעמדו של המורה גם בעולם הווירטואלי.
השאלות האלה הובילו את השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך לדון ביחסים שבין הסגל החינוכי לתלמידים בפייסבוק, ולפרסם שורה של המלצות בנוסח "עשה ואל תעשה", לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים שאפשר להפיק מהקשרים ומהאינטראקציות עם תלמידים ברשת החברתית, רוב המורים עדיין לא מודעים לבעייתיות הנובעת מקשר שכזה," אומר ד"ר אברהם רותם, מומחה לתקשוב, שניסח את המסמך עם עידית אבני.
אני ממליצה להתרשם http://ianethics.com/?page_id=2606
מבחינתי אחרי סקר קצר שערכתי בין תלמידים שלי, קולגות שלי לעבודה ושיטוט באינטרנט, קיימת בהחלט האפשרות שאנצל את הרשת החברתית הזו בהמשך אולי עוד אפילו השנה ! ברגע שרמת העומס תרד אקדיש לכך זמן איכותי ,
לפחות התהליך כבר מתחיל להתבהר, ראשית עליי לפתוח מייל חדש, נפרד, ליצור פרופיל חדש כמורה, או כקבוצה חדשה (כיתה) שבה קיימת הגנה ויש יכולת לחסום מבקרים לא מורשים, תהיה לי האפשרות להעלות תכנים לימודיים ואתגריים ובמקביל אצטרך להיכנס באופן יזום על מנת לבדוק את התכנים מה שלבטח יאפשר לי יתר מעורבות בעולמם של התלמידים ברשת.

רבות הדרכים ברשת הפייסבוק.

פתחתי פייסבוק, אך טרם הספקתי להתמכר לשגעון הזה שאליו נמשכים כלכך הרבה בני נוער ומבוגרים כאחד.
על היתרונות של הפייסבוק דובר רבות ואף על החסרונות כמו הפצת סיפורים על מקרים בהם תלמידים פתחו קבוצות של הטרדת מורים ואו תלמידים אחרים, ברשתות חברתיות. חוקרת האינטרנט וחברת איגוד האינטרנט הישראלי, צביה אלגלי מתארת באחד ממאמריה את התופעה ומציעה דרכים להתמודדות יצירתית עימה. הרשתות החברתיות הן במה לפעילות חברתית ענפה ולהפצת מסרים חיוביים ומנגד לצערי גם ליצירת קבוצות שטנה והסתה. תלמיד שלימדתי בעבר העלה תמונה של תלמיד אחר והדבר גרם להעלבה ופגיעה בו בגלל הערות מילוליות בוטות, הוסבר לו מיידית שעליו להסיר את התמונה ולמחוק את ההערות.
אסון הכרמל במהלך סוף השבוע האחרון היה הנורא מכל, כאשר לרשת הועלו הדקות האחרונות בחייה של תת ניצב אהובה תומר, מפקדת משטרת חיפה, המהירות הבלתי נתפסת של התפוצה, חולנית וקשה להבנה !!!
בנימה אופטימית יותר אני חייבת לציין את האנשים הטובים שבאמצע הדרך, דווקא עליהם אני מבקשת לשים את אור הזרקורים ובזכותם להעלות נקודות אור, לכבוד חג החנוכה, נקודות אור המחממות את הלב, קבוצות שנפתחו בפייסבוק לצורך מתן תמיכה ועזרה, למשל קבוצה שנפתחה ליצירת קשר עם הנצחת הניספים באסון הכרמל או לזכרם של הקורבנות.
רשת הפייסבוק הפכה להיות רשת מגוייסת ! ממש התנדבות מקוונת בתפוצה ארצית למאבק באסון הכרמל, אזרחים עוזרים לאזרחים. מדובר כאן באנשים שאיבדו את ביתם וכל רכושם שלא לדבר על חפצי אומנות וזכרונות של שנות דור.
בבית סיפרי נשלחה הודעה לכל צוות המורים על איסוף כלי בית, חפצים, בגדים וכו' לפנימיית ימין אורד- גם אתם מוזמנים :-)
מה שריגש אותי במיוחד היתה יוזמה של שני בני נוער והוא הדבר שרץ בתפוצה הכי גדולה, כנראה, שקבעו להגיע בתאריך מסויים לאזור שנשרף כדי לנטוע עצים ולעזור ליער להשתקם.

רשתות חברתיות וחינוך

כיום כמעט כל אדם יודע שכדי להעביר מסר להמונים כל מה שדרוש הוא מחשב וחיבור לרשת חברתית.
פייסבוק, פלטפורמת הרשת החברתית הגדולה בעולם שאליה מחוברים מאות מיליוני אנשים, נעשתה כבר מזמן לבית השני של בני הנוער שמאמץ בקלות את פלאי הטכנולוגיה .
בפוסטים קודמים שכתבתי, התייחסתי לדרכי התקשורת בין המורה לתלמידים ולהורים, או על אפשרות שילוב התקשוב בהוראה בכלל ובהוראת המתמטיקה בפרט.
השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא,
האם יכולות הרשתות החברתיות שבאינטרנט להשתלב בעבודת ההוראה ולהיות לעזר לאנשי החינוך?
מה שמשך את תשומת ליבי היא הכתבה העוסקת בנושא בירחון נובמבר 2010 של "קשר עין", הכתבה מעלה נקודות חשובות:
מהן למעשה המטרות של הנוער כפי שבאות לידי ביטוי בפייסבוק ? המציאות היא שהתקשורת היא המטרה והרשת היא האמצעי. השאלה המתבקשת היא : מה בדבר התוכן ?
צריך לבחון מחדש את הצורך הכמעט כפייתי הזה של להתחבר לרשת !
הרשת החברתית ממלאה צורך בסיסי של האדם : תקשורת וחיפוש אחר קידמה , בעבר מכשירי התקשורת שימשו אותנו כדי להתקרב זה לזה. פייסבוק מתברגת לתוך הצורך הזה באופן די מדויק. זה התחיל מהסטודנטים והגיע לכולם, אנשי מחשבים, הנוער, ההורים מתוך סקרנות, בתי עסק שגילו את הפוטנציאל שבו אין צורך להמתין שהתוכן יגיע לרשת, אלא ליצור את התוכן ברשת.
אפשר לפתוח פרופיל תחום וייעודי למשתתפי קבוצה מוגדרת מראש, לשלוח קישורים לאתרים שיכולים לסייע להרחיב תחומי דעת, להשתמש במדיה כפורום לכל דבר שבו התלמידים נעזרים זה בזה למטלות שונות עד לפרסום תמונות מהטיול השנתי וזה בעיקר יכול לתרום לגיבוש כיתתי בכיתות חינוך. הדיאלוג הרציף בין המורה לתלמיד הופך להיות משמעותי, הוא פשוט מוגש בעטיפה יותר אטרקטיבית וזה הופך את התקשורת ליותר נגישהומחוייכת.
ומה לגבי טוויטר ? נראה שהרבה יודעים על קיומה, אבל לשם מה צריך רשת חברתית נוספת שמציעה לשלוח ציוצים המוגבלים לאורך של 140 תווים ?
בכתבה מתארים כי המרחק בין טוויטר לחינוך מצטמצם בזכות התקשורת על אותם תחומי עניין, כך בעוד פייסבוק נותרה רשת בעלת דגש חברתי מובהק, פרצה טוויטר דווקא בגלל המינימליזם הוויזואלי שלה וההתקשרות על פי תחומי עניין משותפים ולא על פי קשרים אישיים בלבד. לפי ג'ף פולבר אחד ממייסדי הטוויטר, רעיונות משותפים יוצרים דיאלוג, דיאלוג יוצר קרבה וקרבה יוצרת תוכן פורה.
אם נרצה ואם לאו הטכנולוגיה כבר כאן, התלמידים משייטים ברשתות החברתיות בקלות בהנאה ופרקי זמן השואפים לאינסוף, אז למה לא לנצל את ההזדמנות ולהפוך מערכת בלתי פורמלית זו לשימושית ותומכת בפורמליות שבכיתה.
השילוב של חינוך ורשתות חברתיות הוא חדש יחסית, לכן הוא עדיין בבחינת ניסוי, טעייה, תהייה והסקת מסקנות.
כפי שתיארה מריה מונטסורי לפני כמאה שנה " משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם "

רגע חושבים, הגיגים לפתיחת שנה.

זהו השנה התחילה, מלאת ציפיות והתרגשות, נשאבתי חזרה לתוך השיגרה הסוחפת והעמוסה.
חופשת הסמסטר וימי החג מאפשרים כמה רגעי מנוחה, דפדוף בעתון ידיעות אחרונות הביא אותי לכמה כתבות מעניינות, רגע לפני השנה החדשה, העתידן פרופ' דוד פסיג מגיש תחזית מיוחדת לגבי טכנולוגיות עתידיות והשפעתן על המערכות הכלכליות, החברתיות, והחינוכיות.
בגדול, תחום לימודי העתיד מנסה להבין אילו דברים יישארו כפי שהם היום, מה עתיד להשתנות , אילו חידושים צפויים לנו וכיצד נעמוד באתגר הזה ? פסיג מתייחס לשאלות כמו, האם הפערים החברתיים בישראל ימשיכו להתרחב ? האם השד העדתי ימשיך ללוות את חיינו ? האם צפוייה "מהפכה ירוקה" בישראל ? האם תחול עלייה במוטיבציה של בני הנוער להתגייס לצה"ל ? ושאלת השאלות, האם בני הנוער ימצו את הרשתות החברתיות ויזנחו אותן ?
אחד המודלים בחקר העתיד מצביע על כך שהמוטיבציה להתגייס לצה"ל תלך ותגדל... דבר משמח ומעודד,
לגבי הרשתות החברתיות, הורים ומחנכים רבים סבורים כי הפייסבוק הוא טרנד חולף, שיאבד בקרוב את מרכזיותו בשיח של הצעירים.
לפי פסיג, מעמדו של הפייסבוק רק ילך ויתעצם, בני הדור הצעיר שלנו מחפשים איך להרחיב את הקשרים החברתיים שלהם. כל טכנולוגיה שתאפשר להם להתנסות בהעצמת הקשרים הללו בצורה אותנטית תתקבל בברכה ובהתלהבות.
החוכמה של אנשי האינטרנט והטכנולוגיה תהיה להבין היטב את הצורך הזה ולתפור לו מוצרים ושירותים נוספים.

אני יכולה לספר לכם מחוויות הימים הראשונים בבית הספר, כאשר העברתי דף קשר בין התלמידים שלי בקבוצות הלימוד השונות, ביקשתי מהם למלא מס' טלפון, פלאפון וכתובת Email להעברת הודעות או דפי עבודה, רבים מהתלמידים הסבו את תשומת ליבי שאין להם בכלל אימייל ואם יש הוא אינו פעיל והם בכלל לא משתמשים בו, אי לכך חשבתי שאוכל להיעזר באתר ביה"ס, נכון לרגע זה, אין לי עדיין גישה להכניס אליו מידע, לצערי יש גורמים מעכבים ודרך ההתנהלות אינה מאפשרת התייעלות במערך הלימודי.
נסכם במשפט אחד : חפשו אותי בפייסבוק :-)

תקלה בטוויטר

תקלה בטוויטר אפשרה יותר מ-140 תווים .
ידיעה זו העלתה חיוך על פניי,
תקלה שנמשכה זמן קצר איפשרה לכל גולש לעקוף את מגבלת 140 התווים של טוויטר. אחד הגולשים החליט לפרסם את הפרק הראשון של ספר בראשית במלואו !!!
הפרק הראשון של ספר בראשית - ובו סיפור בריאת העולם, פורסם במלואו בטוויטר - שירות זעיר בלוגים שמגביל הודעות ל-140 תווים. זאת בשל תקלה בשרות.
אני תוהה, יש אנשים שמחכים להזדמנויות פז שכאלה ???
מה קורה כאן ?
בעודי כותבת שורות אלה, מדברים בתוכנית הלילה, של ערוץ 10 "צינור לילה" על הטוויטר וחידושיו... ולא רק על הטוויטר, אלא על כל החידושים האחרונים מכל הרשתות החברתיות , היישומים וחדשות אתרי האינטרנט החמות.

נחזור לתקלה, מקורה היה בכפתור ה-"Tweet" שהשיקו לאחרונה בטוויטר, שמאפשר לחלוק קישורים בקלות ישירות מתוך אתרים (בדומה לכפתורים של Digg ו-Like של פייסבוק)למעט הפרק של בראשית (יותר מ-3,000 תווים בגירסה האנגלית), גולשים נוספים ניסו להכניס טקסטים ארוכים, על פי הדיווח. אחד העובדים בטוויטר ענה בקבוצת הדיון שהתקלה תטופל, וכבר במהלך הלילה היא אכן תוקנה, והציוצים הארוכים נמחקו.
מכתבתו של אהוד קינן, 15.8.2010 ב Ynet .
טוויטר נחשבת כרשת החברתית המקוונת השלישית בגודלה לאחר פייסבוק ומייספייס, ומספר המשתמשים בה גדל בשנה האחרונה ב - 900%.
העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet) שאורכו עד 140 תווים, ואותו יכולים לראות כל העוקבים אחריך בדף הבית שלהם ולהפך: רישום לעקיבה (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא רושם. כמו כן ניתן להגיב למסרים של אחרים ולצרף קישור לתמונה שהועלתה על ידי המשתמש לשרת של טוויטר.

אני חייבת כאן להתוודות , אני לא גרופי של תופעת הציוצים , אני לא מצייצת בטוויטר ... למרות שרעיון 140 התווים דווקא מצא חן בעיניי. אולי התחברתי לרעיון בגלל שאני באה מתחום המתמטיקה, חייבים להיות ממוקדים תמציתיים ומדוייקים בהגדרות.
אם לא היתה לנו משימה (אמנם היתה משימת רשות) בקורס טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה בסמסטר הקודם, סביר להניח שלו הייתי מצטרפת לרשת החברתית . אותה התנסות זכורה לי כמעניינת, מקורית, בעיקר חדשה, מסקרנת ולא מכבידה , כתיבת 140 תווים מצריכה לא מעט חשיבה שכן יש פה מסר שברצוננו להעביר בקצרה ואין צורך להאריך בהסברים או לתת נימוקים, קצר וקולע !
מנתונים סטטיסטיים עולה כי הבלוגים והרשתות החברתיות הם האתרים הפופולריים ביותר ברשת האינטרנט, אותי מעניינת העובדה שבקרב בני הנוער, הטוויטר לא נתפס כמו הפייסבוק .