נכנסים לרפורמה חדשה!
אצלינו לפחות, לא עוד כיתות עמוסות ודחוסות בנות 40 תלמידים שבהן לא כל אחד משמיע את קולו, תלמידים שאליהם לא הספקנו להגיע, לא עוד המשפט– "תפסת מרובה לא תפסת !"
כולי התרגשות, לקראת שנת הלימודים העומדת בפתח בסימן התחדשות, משימה נוספת לי על הפרק – חינוך כיתה בשכבת י'.
שימו לב :-) לפי הרפורמה זו לא תהיה כיתה אלה קבוצת הנחיה, ואני לא אהיה מחנכת אלא מנחת קבוצה וזו לא תהיה עוד י'1 או י' 3 , אלא הקבוצה של ורד ! האחריות על כל תלמיד מהקבוצה הולכת להיות יותר לוחצת והדוקה ברמה האישית על כל הפרמטרים הנוגעים בדבר...
הכיתה היא אולי הדבר הבסיסי ביותר בבית הספר. שנים אחרי שיוצאים ממערכת החינוך, עדיין זוכרים אם הייתם בכיתה י"א 2 או 1, ונזכרים מדי פעם במחנכת.
שינוי במהות.
על פי מודל ייחודי בשם "להיות איתך", שגובש בתיכון חדש בהרצליה, אין יותר כיתות, אלא רק קבוצות לימוד על פי רמה והישגים, סוף לכיתות האם, מעתה יהיו קבוצות הנחיה, ושעורי החינוך יתנהלו בקבוצות קטנות, מחנך הכיתה הוא מנחה הקבוצה.
לכל תלמיד מורכבת מערכת שעות אישית, ואת כל אחד מהמקצועות הוא לומד בקבוצה אחרת, עם תלמידים שיכולתם באותו המקצוע דומה לשלו.
התלמידים יכולים לעבור לקבוצה אחרת, מתקדמת יותר או זקוקה יותר לחיזוק, על פי קצב התקדמותם האישי. בכל שיעור ישתתפו כ-20 תלמידים בלבד, בניגוד לכיתה ממוצעת בתיכון רגיל, שבה מספר התלמידים נע בין 30 ל-40.
על מנת שלא לזנוח לגמרי את היתרונות החברתיים והחינוכיים הקיימים בכיתה גרעינית, התלמידים מחולקים ל"קבוצות הנחיה" של 15, אשר להן מנחה קבוע מצוות בית הספר. כל אחד מהמורים מחויב בהנחיה אישית של קבוצה, גם המורה לספורט או המורה לאמנות, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת. אני מוצאת בכך התקדמות והתפתחות עצומה, מניסיוני מעטים הם המורים שמוכנים לחנך, מאז ומתמיד עבודת החינוך היתה מחייבת עמוסה ושוחקת. בבית הספר שבו החלה התוכנית מספרים כי בגלל גודלה הייחודי של הקבוצה התלמידים מפתחים כלפיה מחויבות ושייכות.
התלמידים עדיין מתרגלים
מנהל בית הספר, יעקב נחום, מספר כי אחוזי הזכאות לבגרות עלו מ-67 ליותר מ-80, וכי שיעור הנשירה ירד מחמישה אחוזים לאפס. נחום זוקף זאת ליחס האישי שהשיטה מאפשרת להעניק לתלמידים.
"קבוצות הלימוד הן הומוגניות ולא הטרוגניות, והתלמיד משובץ לפי הישגיו ושיח שמתקיים איתו", אומר נחום, "בכיתות הטרוגניות, אצל תלמיד שחלש במקצוע מסוים יכול להיווצר תסכול שמשפיע גם על המקצועות האחרים. בקבוצה אינטימית קשה יותר ללכת לאיבוד, ולכן החלטנו לשבור את התבנית".
המהלך קיבל את תמיכת העירייה, ובימים אלו מגיעים לבתי הספר נציגים של בתי ספר ושל רשויות מקומיות נוספות כדי לבחון את המודל. בתיכון חדש מקווים כי היוזמה המקומית שלהם תביא לרפורמה בחינוך העל יסודי, שאותה המערכת מנסה להשיג זה זמן רב !
התלמידים עדיין מתרגלים לשינוי. "יש חסרונות ויש יתרונות", מספר דניאל, תלמיד שכבת י', "אין לך הכיתה שלך, שאתה מתגבש איתה ושייך לה, אבל לכל אחד יש מנחה משלו". בבית הספר מודעים לכך
"דיברנו על זה שהתלמידים אולי זקוקים לשייכות פיזית, לשולחן משלהם בכיתה משלהם. אנחנו מנסים לחשוב על פתרון לטווח ארוך", מספרת אחת המורות "כמורה אני רואה שבשיטה שלנו לכל התלמידים יש יותר ביטוי. לא רק לתלמידים הטובים שבולטים בכיתות הגדולות".
"בזכות קבוצות ההנחיה הקטנות הקהילה בבית הספר הפכה להיות ערך משמעותי", מסכם המנהל יעקב נחום. "רפורמה עצמאית שלנו בתוך המערכת היא אחריות גדולה, אבל למדנו שאין משהו שהוא בלתי אפשרי".
סקרנות גדולה מאוד השתלטה עליי, אני רואה הזדמנות זו הזדמנות פז שנפלה בחלקי.
תגובות
השבמחקלורד - ראשית : בהצלחה !!
השבמחקכמי שעברה עשורים ! במערכת החינוך - אני תמיד נזהרת ברפורמות ... כל תהליך אורך שנים , ורק אז ניתן להסיק מסקנות . מכיון שאני מגיעה מהחינוך היסודי - מלאכת החינוך הינה קודש עבודת המורה . השנה - לראשונה מזה 28 שנים !! לא אחנך . נראה לי שתלמיד צריך "בסיס אם" , מוצק ותמידי , והמעבר בין הקבוצות השונות - לדעתי - קצת תלוש .
מכיון שאני לא מכירה את הדרך והשיטה , אין לי אלא לאחל לך שוב : בהצלחה !!! ומתוך היכרות קצרה איתך אני בטוחה כי תלמידיך ימצאו מחנכת ומורה מסורה ואוהבת .