סביבת למידה ומאפייניה

במסגרת הקורס- שיטות וכלי חיפוש מתקדמים של דר' אלון הסגל נתבקשנו לנתח סביבת למידה על כל מאפייניה,
אחת ההשלכות המרכזיות של התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטאלית הינה ההיקף הגדל והולך של המידע והצורך להפיץ, לנהל ולשמר את הידע.
במהלך חיפוש אחר מידע בנושא סקרנותי מתעוררת בנוגע ליישומים בשטח, איך וכיצד מתפתחת סביבת למידה משמעותית כזו שיש ביכולתה, לנהל מידע, להפיץ ולשמר והאם מתרחש בה תהליך המרת מידע לידע במערך החינוכי.
טכנולוגיות המידע והתקשורת מתפתחות במהירות עצומה, חודרות לכל תחום, משנות את אורח חיינו ונעשות לחלק חשוב מתרבותנו, לרכיב מרכזי בכל מרחב קיומנו. (גבריאל סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע)

בעידן שבו כל תלמיד יכול לגשת למאגרי מידע ברחבי העולם ולשוחח באישון ליל עם משוטטי אינטרנט ברחבי תבל, אין ספק שלא ניתן להתעלם מהמחשב ככלי בהוראה. ולכן, השאלה המרכזית שאותה מציג פרופ' גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אינה אם יש מקום למחשוב בחינוך אלא מהו מקום המחשוב בחינוך? לאילו תפקידים נייעד אותו? מה בדיוק נעשה בו, ומדוע? מערכת החינוך נדרשת להתאמת תהליכי הלמידה לעידן המידע. אחת המשמעויות העיקריות, של התאמה זו, היא הכשרת בוגר עצמאי, המתאים עצמו לעולם המשתנה במהירות, המשתמש במחשב ובתקשורת – תקשוב- כאמצעים בתהליך הלמידה.
הלמידה כיום חייבת להיות דינאמית ולאפשר ללומדים לקחת חלק פעיל ביצירתה.למידה שאינה כזאת, הופכת את הלמידה למשעממת ואת הלומדים ללומדים פסיביים.
שוב אנו חוזרים לשינוי שחל בתפקידו של המורה העכשווי, המורה כיום הוא מורה, שתפקידו להקנות מיומנויות למידה וחשיבה שיאפשרו לתלמיד בסופו של דבר להיות לומד עצמאי. כמו כן תפקידו של המורה ללמד את התלמיד לעשות בחירות יעילות. וזאת כמובן לאור העובדה שכיום העולם מוצף בידע רב ואין ביכולתו של המורה ללמד הכול.
לנוכח שינויים מבניים וטכנולוגיים אלו בחברה עלינו לסגל את עצמנו במהרה לסגנונות הוראה חדשים, ובעיקר להוראה השמה דגש על:
@ כלי חשיבה לעומת שינון
@ יכולת עבודה בצוות לעומת שיעורי בית פרטניים
@ קצב למידה אישי ושונה מפרט לפרט לעומת לימוד אחיד בקצבו בקבוצה
@ לימוד רב תחומי לעומת הקניית ידע בתחומים ספציפיים
@ יכולת הכללה ואינטגרציה של חומר לעומת התמקדות בבעיה ספציפית.
@ יכולת חיפוש מידע באינטרנט וברשתות המידע וקטלוגו לעומת אגירתו בזיכרון.
@ יכולת הבחנה בין טפל לעיקר

על פי האמור לעיל יש צורך בשינוי בתפיסת תפקידו של המורה ממורה למנחה, "מאמן על במה - למנחה בחממה" ,
הוראה המותירה בסיס לפרשנות אישית, במגמה לפתוח באמצעותן ערוצי חשיבה בהקשרים שונים. תהליכים אלה קוראים לחיפוש מידע, לארגונו ולעיסוק עשיר ועמוק בו בשאלות המאתגרות חשיבה ויצירתיות .
מורה זה הוא המורה שבונה ו/או משתמש בסביבות למידה מתוקשבות כחלק אינטגרלי מעבודתו.

אני חייבת כאן לשתף אתכם בנסיון האישי שלי עם סביבת למידה הקיימת ברשת, היא אמנם סביבה יחסית מיושנת ואינה מתחדשת אך היא עונה לדרישות קהל התלמידים בחטיבה העליונה, אתר אינטרלקט, הוא אתר המכיל שעורים אינטראקטיביים בתחומים שונים לקראת מבחנים ובגרויות, המלצתי לביתי להיכנס ולהתרשם מהאתר, היות והיתה על סף ייאוש מלימודי הפיסיקה מכך שהמורה לא כלכך ברור וקשה להבין אותו! זהו, היא כבר יותר מחוייכת ואת הסטטוס שלה בפייסבוק היא אפילו שינתה : "אני יודעת פיסיקה"

אסיים בפתגם סיני עתיק "אני שומע ואני שוכח, אני רואה ואני זוכר ,אני עושה ואני מבין" .

זיכרון לטווח ארוך !

קריאת פרק העוסק בתאוריית הגישה הקוגניטיבית ללמידה, כחלק מלמידה לקראת מבחן , מעלה את השאלה מה ישאר אצלי בזיכרון לטווח הארוך?
לאורך קריאת הפרק עלו על פניי חיוכים רבים שכן הרבה המלצות ליישומים בהוראה כבר מיושמים על ידי במתכוון ולעיתים מתוך אינטואיציה בריאה כנראה ואולי מתוך נסיון שצברתי לאורך השנים.
כל זה מתחבר באופן די מפתיע (מבחינת העיתוי) למאמר אליו התייחסתי באחד הפוסטים הקודמים, המורה בעידן הדיגיטלי.
בשגרת היומיום אני מוצאת את עצמי מחפשת דרכים מגוונות לעניין את התלמידים המתקשים, למקד את הקשב שלהם, ליצור איזושהי מידה של חדווה ורצון להצלחה ולהגברת המוטיבציה ללמידה.
בחרתי להציג בפניכם מספר יישומים בהוראה, מתאוריית עיבוד המידע נובעות המלצות יישומיות רבות, המתמקדות במטרה אחת : ללמד חומר כך שייזכר לזמן רב, כלומר שייכנס לזיכרון לטווח ארוך מבלי שיישכח. ההמלצות מתייחסות בעיקר להוראה פרונטלית, גם כשהיא משולבת בשאלת שאלות ועריכת דיונים כיתתיים.
ההמלצות מתייחסות לשלושה מאגרי זיכרון- זיכרון חישתי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך :
1. קצב ההוראה- עיבוד המידע והעברתו לטווח ארוך דורש זמן. אם המידע לא "יעובד" הוא "יאבד". לכן יש להימנע מ"להפגיז" את התלמידים מכמות רבה מדיי של חומר בבת אחת. יש להסביר רעיונות בטיפין טיפין כדי לאפשר לתלמידים לעבדם באופן משמעותי, המורה צריך להתאים את עצמו לקצב של תלמידיו.
2. מיקוד הקשב- חובה להציג חומר לימודי בצורה מאורגנת וברורה ולדאוג למשוך את הקשב של התלמידים אחרת לא תתרחש למידה. כל מורה מכיר את התלמידים שנמצאים בכיתה רק מבחינה פיזית בעוד מחשבותיהם "מתעופפות" מחוצה לה.
חשוב ליצור תנאים פיזיים נאותים ללמידה- לדאוג לאוורור, לישיבה נוחה וכמובן על המורה לעורר התעניינות תלמידיו בנושא הנלמד ע"י הצגת החומר בצורה מעניינת ומושכת משל ע"י התייחסות לנושא משמעותי מעולמם של התלמידים, הוראות המושכות קשב, הצגת גירויים מפתיעים, הנגנה (אינטונציה) קולית מעניינת ושפת גוף מגוונת. בקיצור על המורה להיות גם שחקן ומומלץ לו שיהיה שחקן איכותי בעל חשיבה יצירתית ודמיון רב כדי שלא ישעמם את תלמידיו ויצליח למקד את הקשב שלהם.
3. הצפנה משמעותית- תתרחש ככל שהמורה משתמש באופנויות (modalities) רבות יותר, כלומר, יפנה לחושים רבים יותר של תלמידיו, ע"י ייצוגים רבים יותר ומגוונים יותר יצליח "להגיע" ללומדים רבים יותר. ניתן לשפר זאת אם מלמדים במקביל שיטות לשיפור הזיכרון !
על כך אפרט בפוסט הבא.

סמנריון - איסוף מידע

אני רואה בזה תחילתו של מסע, היעד המיוחל הוא כתיבת סמנריון, בחירת שאלת המחקר היא תהליך , זהו ההחלטה נפלה! חיפוש אחר חומרים וקריאת מאמרים חיזקו רק את עמדתי בנושא לאור המודעות לפוטנציאל האינטרנט לשינוי ולשיפור בתהליכי הוראה ולמידה, אנשי חינוך רבים בעולם ובארץ מנסים לרתום את השימוש ברשת לשירות חזונם החינוכי ולשאיפתם להשגת מטרות לימודיות, כמו כן בתי ספר רבים מצטרפים לקהל המתנסים בפרוייקטים ייחודיים שבהם יש לרשת תפקיד מרכזי כמקור מידע, אפשור תקשורת, כלי יצירה, או אמצעי להעברת אינפורמציה ואינטראקציות לימודיות. שימוש זה מעלה שאלות יסודיות הנוגעות בהיבטים בסיסיים של המעשה החינוכי, כגון : תפקידי בית הספר בסביבה עתירת טכנולוגיה.
דוגמת רשת תקשורת תלמידים, מורים, הורים – Smart school
אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים, מאפשרים סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות. באמצעות הרשת תלמידים מתקשרים עם תלמידים, תלמידים עם מורים וההיפך, מורים עם מורים, מתאפשרת עבודת צוות ולמידה שיתופית ם עמיתים בתהליכים חינוכיים.
עדיין אנו מצויים בשלב מוקדם מאוד של תהליך הטמעת האינטרנט בחינוך ולנוכח ההנחה שגם הטכנולוגיה משתנה במהירות, מצאנו לנכון להצביע על החשיבות בהטמעת שינוי טכנולוגי בציבור המורים. האופן שבו מקבל קהל המורים את השינוי הטכנולוגי המוכנס לבית הספר הוא בעל השפעה רבה ואף מכרעת על שילובו כאמצעי יעיל לצורכי חינוך והוראה.
בעבודתינו זו אנו מתמקדות ביכולת של מורים להתמודד עם שינוי טכנולוגי בבית ספרם.
הטמעת מערכת לניהול למידה בבתי ספר פותחת צוהר לאינטראקטיביות מקוונת בין עובדי ההוראה, תלמידים והורים.
ברצוננו לבחון את עמדות המורים כלפי הכנסת שינוי טכנולוגי בבית הספר, בבואנו לחקור זאת אנו צופות כי עמדות המורים מושפעות מכמה גורמים, הן מושפעות מהגיל, ממסוגלות עצמית, מההשכלה, שנות הוותק בהוראה, מקצוע ההוראה, ואף מהתפקיד שממלאים בבית הספר.
בשלב זה של איסוף מידע אנסה לנצל את הבלוג, כאן ארכז שאלות וגם תובנות לאורך התהליך.
אשמח לקבל ייעוץ והכוונה למקורות מידע נוספים ואו קישורים לאינפורמציה הרלוונטית.
כל דבר יתקבל בברכה.

רבות הדרכים ברשת הפייסבוק.

פתחתי פייסבוק, אך טרם הספקתי להתמכר לשגעון הזה שאליו נמשכים כלכך הרבה בני נוער ומבוגרים כאחד.
על היתרונות של הפייסבוק דובר רבות ואף על החסרונות כמו הפצת סיפורים על מקרים בהם תלמידים פתחו קבוצות של הטרדת מורים ואו תלמידים אחרים, ברשתות חברתיות. חוקרת האינטרנט וחברת איגוד האינטרנט הישראלי, צביה אלגלי מתארת באחד ממאמריה את התופעה ומציעה דרכים להתמודדות יצירתית עימה. הרשתות החברתיות הן במה לפעילות חברתית ענפה ולהפצת מסרים חיוביים ומנגד לצערי גם ליצירת קבוצות שטנה והסתה. תלמיד שלימדתי בעבר העלה תמונה של תלמיד אחר והדבר גרם להעלבה ופגיעה בו בגלל הערות מילוליות בוטות, הוסבר לו מיידית שעליו להסיר את התמונה ולמחוק את ההערות.
אסון הכרמל במהלך סוף השבוע האחרון היה הנורא מכל, כאשר לרשת הועלו הדקות האחרונות בחייה של תת ניצב אהובה תומר, מפקדת משטרת חיפה, המהירות הבלתי נתפסת של התפוצה, חולנית וקשה להבנה !!!
בנימה אופטימית יותר אני חייבת לציין את האנשים הטובים שבאמצע הדרך, דווקא עליהם אני מבקשת לשים את אור הזרקורים ובזכותם להעלות נקודות אור, לכבוד חג החנוכה, נקודות אור המחממות את הלב, קבוצות שנפתחו בפייסבוק לצורך מתן תמיכה ועזרה, למשל קבוצה שנפתחה ליצירת קשר עם הנצחת הניספים באסון הכרמל או לזכרם של הקורבנות.
רשת הפייסבוק הפכה להיות רשת מגוייסת ! ממש התנדבות מקוונת בתפוצה ארצית למאבק באסון הכרמל, אזרחים עוזרים לאזרחים. מדובר כאן באנשים שאיבדו את ביתם וכל רכושם שלא לדבר על חפצי אומנות וזכרונות של שנות דור.
בבית סיפרי נשלחה הודעה לכל צוות המורים על איסוף כלי בית, חפצים, בגדים וכו' לפנימיית ימין אורד- גם אתם מוזמנים :-)
מה שריגש אותי במיוחד היתה יוזמה של שני בני נוער והוא הדבר שרץ בתפוצה הכי גדולה, כנראה, שקבעו להגיע בתאריך מסויים לאזור שנשרף כדי לנטוע עצים ולעזור ליער להשתקם.

"הנעורים שבאו פתע אל סופם"

הנער, אלעד ריבן, היה רק בן 16, המתנדב שניספה בשריפת הענק בכרמל.
שר החינוך, גדעון סער, ספד לו "הוא היה בן יחיד להוריו ובמותו- לבן האומה"
"הנעורים שבאו פתע אל סופם", עצוב לי מאוד שתמיד שומעים על הטובים שבינינו רק אחרי מותם !
אלעד התנדב במכבי האש במסגרת פרויקט המחוייבות האישית, כמחנכת בשכבת י' הרגשתי צורך עז להתייחס לנושא.
אלעד היה מיוחד במינו, שכן את 60 השעות שהיה מחוייב לתת במסגרת הפרויקט נתן ועוד, המשיך להתנדב גם השנה כשהיה בכיתה יא'. אין הרבה בני נוער שממשיכים להתנדב ולתרום לקהילה ומקרים כגון אלה ראויים להערכה ולציון.
פרויקט מחויבות אישית הוא מיזם של משרד החינוך, שמטרתו להגביר את הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו ועם אוכלוסיות חלשות, וזאת באמצעות מתן עזרה מסוגים שונים. העזרה יכולה להתבטא במתן שיעורים פרטיים חינם לילדים מתקשים, עבודה עם אוטיסטים, שיקום נפגעי תאונות דרכים בבית לוינשטיין, חלוקת חבילות מזון לנזקקים, התנדבות בארגונים המסייעים לילדים כגון אור לחינוך, מתן עזרה סיעודית לקשישים וכן מתן עזרה רפואית לבעלי חיים או התנדבות בבתי מחסה לבעלי חיים. ההתנדבות יכולה להיעשות גם במסגרת ארגוני התנדבות קיימים כגון המשמר האזרחי, מגן דוד אדום או צופי אש. הדרכה במסגרת תנועת נוער מוכרת אף היא כמחויבות אישית, בעוד שמילוי תפקידים שאינם בהדרכה מוכרים חלקית.

על כל תלמיד בהגיעו לכיתה י' להשתתף במיזם כתנאי לזכאות לתעודת הבגרות .במסגרת המיזם על כל תלמיד להתנדב במוסד כלשהו או ליזום פעילות עצמאית למען הקהילה. על הפעילות להיות ללא מטרת רווח כספי. במסגרת המיזם על כל תלמיד להשלים 60 שעות פעילות, כשעתיים בשבוע .
בבית הספר חשפנו את תלמידי השכבה להרבה מוקדי התנדבות, גילינו שיש המבקשים פטור מהפרויקט בעקבות השתתפותם בקבוצות ספורט עירוניות ייצוגיות, ומעט שחיפשו להקל על המשימה בכל דרך אפשרית, תפקידנו להאיר את תשומת ליבם לגבי החשיבות של התרומה והשכר (הלא כספי ) העומד בצידה.