מחשבות ותובנות

זה קורה לי כל כך הרבה פעמים, במהלך עבודות שיגרתיות בבית, נהיגה או הליכה, בעיקר בתקופות עמוסות שכאלה, אני מוצאת את עצמי חושבת על המון נושאים בזה אחר זה, אם אני לא רושמת לי תזכורת, זה פשוט נשכח, לרוב אלה נשארות רק מחשבות, עכשיו כשיש לי את הבלוג, הכתיבה בבלוג גורמת לי ל"דפדף" בזיכרון על כל אותן מחשבות שזו ההזדמנות להעלות על הכתב, בזכות הכתיבה כאן בבלוג מתאפשרת לי יכולת העמקה ופיתוח החשיבה.
אחת הסיבות שהביאו אותי ללמוד במגמת תיקשוב היא הרצון להתגבר על החסם שהיה לי בישיבה מול המחשב, זה היה בעיקר, להקליד בחינה לתלמידים במתמטיקה וזה גזל ממני המון, המון זמן ואם לא זכרתי לעשות SAVE, תקלה טכנית היתה מוחקת את כל שעות עבודתי, לא שהיום עריכה והקלדת מבחן קצרה יותר אך היא יותר ידידותית ונוחה והחשש כבר לא קיים.
מעבר לזה, מה עוד השתנה ? העבודה בהוראה תמיד היתה רצופה, עמוסה ולחוצה כל כך, לחץ הבחינות שתמיד בפתח, לו"ז צפוף ובלתי גמיש לקראת בגרויות, אז איך נכנס התקשוב בהוראה בימינו, לאן התקדמנו ?

התקשורת ביני לבין תלמידי, ביני לבין ההורים היתה ועדיין דרך טלפון או פגישות פנים מול פנים, בנוסף דרך MAIL או SMART SCHOOL , בפועל ההוראה בכיתות של 35 תלמידים בממוצע וכאן אני חייבת לציין שיש מגמה של שיפור, בשנים קודמות היו 40 תל' בממוצע, ההוראה הפרונטלית, המסורתית, הדיפרנציאלית עוברת כל הזמן שינויים אך אין ניצול מספיק של התקשוב, אין מספיק משאבים.

השינוי הגדול, לדעתי, הוא בחינוך האקדמי, ע"פ מאמרים שקראתי במסגרת הלימודים שלי, באקדמיה, שילוב התקשוב נפוץ הרבה יותר .
בניגוד להוראה המסורתית בה הלמידה מתחילה בכיתה ונגמרת בהכנת מטלות כגון שעורי בית, עבודות ומבחנים, המורה הוא זה שמחליט על מה וכמה ילמדו, היום הלמידה שלי היא שונה בתכלית, המרצה מציג נושאים כלומר מספק מידע ראשוני, מעלה ומעורר שאלות ומפנה למקורות מידע נוספים, מלמדים להעביר ביקורת ולא לקבל כמובן מאליו. כך כל אחד יכול להמשיך ולהתעניין בנושא הרלבנטי לו ובמידה המתאימה לו. למידה כזו מספקת עניין ואפילו יכולה להיות מהנה- כל זה בזכות התקשוב.
במבט לאחור אני שמחה שבחרתי ללמוד את התחום.
בימים אלה אני צריכה להחליט על נושא לסמנריון, יש כבר כיוון אך הדרך עוד ארוכה.