מסמך אפיון

בשלבי סיום כתיבת מסמך האפיון, אני חושבת על גודל ההשקעה והמחשבה הרבה שהוקדשו לצורך העניין.
בתחילתו של כל התהליך נקבעו מטרות לימודיות ממוקדות לאינטראקציה המתוקשבת, הוחלט מהי אוכלוסיית היעד המתאימה לפי תחום התוכן ולפי הנושא אותו בחרנו, גם הוא בהתבסס על נסיוננו בהוראת המתמטיקה והקשיים הנלווים.
כשעיצבנו את הממשק, אחרי שלמדנו מהו ממשק משתמש טוב , לזה התייחסתי בפוסט הקודם שלי, לקחנו בחשבון הרבה שיקולים בינהם שיקולים פסיכולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים.
בדקנו שמסכי האינטראקציה יהיו מעוררי עניין, מושכי תשומת לב מבחינה וויזואלית, לא עמוסים מדי ומציפים במידע לא רלבנטי, התייחסנו לכך שהטקסט יהיה בהיר ותמציתי, שתהיה עקביות במידע ומיקודיות בתשומת הלב.
התחשבנו בגורמים האנושיים של המשתמש, כי הרי המדד האמיתי לאיכותו של הממשק שיצרנו היא התאמתו המלאה לאוכלוסיית היעד.
במסמך האפיון הבנתי כי חשוב לקחת בחשבון את כל השיקולים של המתכנן בצורה מפורטת מאוד ולהוציא אל הפועל את האינטראקציה שפיתחנו, תוך שיתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר.
המסמך מיועד לכל שרשרת הפיתוח : למפתח התוכן, לגרפיקאי ולמתכנת.
מסמך אפיון מכיל לרוב טקסט, תרשימים גרפיים והוראות המפרטות את כל ההתרחשויות באינטראקציה, כך שניתן יהיה לעבוד לפיו. מסמך אפיון נכון לוקח זמן, המון זמן. הצד החיובי הוא שמסמך אפיון טוב מעבר לתכונותיו, גם חוסך זמן ועלויות.
במסמך האפיון מזהים ופותרים מכשולים עתידיים רבים, חשוב להקדיש זמן ולהקפיד לסגור את כל הפינות ולא לחכות שהבעיות ייפתרו בשלבים מאוחרים יותר כי אז זה יגזול הרבה זמן וכסף.
למדתי לאורך התהליך שצריך "לחשוב פשוט" וזאת לא עוד סתם סיסמה, בכל שלב משלבי האינטראקציה צריך להיכנס לראש המשתמש מאוכלוסיית היעד שהרי הוא למעשה השחקן המרכזי כאן !
לפניכם קישור לפוסט מעניין שקראתי בנושא :
http://www.netcraft.co.il/blog/?p=357
הפוסט נותן מספר טיפים לכתיבת מסמך אפיון.

על ממשק משתמש

מעולם לא חשבתי כמה מוחות עומדים מאחורי משחק אינטראקטיבי לימודי, כמה בעלי מקצוע נדרשים ליצירה המשותפת, הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" גרם לי להבין את עומקו וחשיבותו של רעיון הממשק.
ממשק משתמש (על פי מאגר המונחים של האקדמיה: מישק משתמש או מנשק משתמש. באנגלית: User Interface) הוא חלקה של מערכת החשוף למשתמש בה, כך שדרכו מתקיים הקשר בין המשתמש ובין המערכת. "מערכת", בהקשר זה היא תוכנה, מכונה, מכשיר או חפץ כלשהו, שנועדו לשימושו של אדם. המושג "ממשק" הוא מושג שמקורו בהנדסת מערכות.
חיפשתי מידע והתעניינתי מעבר להגדרות והנה לפניכם קצת רקע כללי :
מהו ממשק משתמש ומדוע הוא חשוב?
ממשק משתמש הוא מושג המתאר את הקשר שבין המערכת לבין האדם המשתמש במערכת. המכונות שאנו בונים או מפתחים מיועדות, לרוב, לשימושם של בני אדם. כדי שיהיה ניתן לתפעל את המערכות הללו בצורה האופטימלית, הקשר בין האדם למכונה חייב להיות נוח ויעיל. ממשק מסורבל יכול ליצור את ההבדל בין מערכת אפקטיבית למערכת לא נוחה ושמישה, גם אם בבסיס, שתי המערכות הן זהות ביכולותיהן .
בנייה נכונה של ממשק המשתמש של האתר או התוכנה הינה מכפיל כח משמעותי באפקטיביות שלו. מיקום נכון ובולט של החלקים החשובים לגולש, תצוגה נוחה וברורה של האינפורמציה הרלוונטית ושימוש מושכל באלמנטים גרפיים וטקסטואליים הינם חיוניים בסביבה התחרותית של האינטרנט כיום.
במקרה שלנו משחק מחשב או אתר שלא מצליח לגרום לגולש, למשחק בו תחושה נוחה, שההוראות בו ברורות, ימנע מאותו גולש לשוב ולשחק או לבקר באותו אתר.
בכל נקודה בה האדם והמכונה נפגשים, ראוי להקצות מחשבה לאופן בניית ועיצוב ממשק המשתמש.
איך ניגשים לעיצוב ממשק משתמש?
השלב הראשון בתכנון עיצוב ממשק המערכת הוא קודם כל הכנת שיעורי בית - מיפוי היכולות העיקריות או התחומים המרכזיים שאותם אנו רוצים להציג. קיימת נטייה באתרים להציג עודף אינפורמציה, אם משיקולים של ניראות במנועי חיפוש או משיקולים של הצגת התמונה כולה למשתמש בעמוד אחד. מצב זה יוצר לעיתים עומס ויזואלי שמרתיע את הגולש מלהיכנס פנימה או שמציף אותו בהרבה פרטים, והעיקר הולך לאיבוד.
השלב השני הוא ארגון סכימתי של מבנה המערכת מבחינת פונקציות. שלב זה הינו קריטי וראוי לתשומת לב מירבית. אם אפשר, רצוי לקבל חוות דעת מהמשתמשים העתידיים לפני שרצים קדימה.
כל זה מתחבר לי באופן ישיר למאמר שקראתי במסגרת הקורס:
Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002

לפיו, סביבות למידה מבוססות מולטימדיה ומחשב המורכבות מתמונות ומילים מציעות מקום מפגש פוטנציאלי לשיפור ההבנה של התלמיד.
כמו שכבר כתבתי וגם המאמר המבוסס על מחקר אקדמי מדגיש, יש מספר עקרונות שצריך לקחת בחשבון כאשר נבנית אינטראקציה מבוססת מחשב,
• עקרון הייצוג המרובה- הטוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד.
• עקרון הרצף- הוא שעדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד.
• עקרון הבהירות- הסברי המולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים חיצוניות וצלילים.
• עקרון הערוץ החושי- עדיף להציג מילים בתאור שמיעתי מאשר באופן חזותי על מסך.
• עקרון העודף- עדיף להציג אנימציות ותאורים מאשר אנימציות תאורים וטקסט על המסך.
כמו כן יש לקחת בחשבון תאוריות ללמידה במולטימדיה, תאורית העומס הקוגניטיבי- הצגת אלמנטים רבים מדי לעיבוד, גירוי ויזואלי או וורבאלי יכולה להוביל לעומס כך שמס' אלמנטים כלל לא יעובדו. תאורית למידה הבנייתית- הרעיון שלמידה משמעותית מופיעה כאשר הלומד בוחר באופן אקטיבי מידע רלבנטי, מארגן אותו בייצוג בהיר ומשלב אותו עם ידע קודם.
אם נתייחס לכל העקרונות והתאוריות בבואנו לתכנן ממשק טוב ככל שיהיה אני בהחלט חושבת שזו משימה לא פשוטה, זו משימה מאוד מורכבת ומסועפת ואני תוהה על הדרך הארוכה ורבת השלבים שצריך לעבור.

על פופוליזם זול וחופש גדול

בהמשך לסרטון המצורף בפוסט האחרון, המעלה את השאלה : האם החינוך בישראל רלוונטי לעתיד ילדינו ?
אני ממליצה לצפות, וזאת על מנת לקבל פרספקטיבה נוספת על מה שאני עומדת לכתוב.
מחשבות ותהיות רבות שוב צצות במוחי ולא נותנות בי מנוח, ואני, מורה במערכת החינוך העל יסודי מספר לא מבוטל של שנים ואמא במשרה מלאה, רוצה לשתף אתכם.
הנושא חוזר ומעסיק אותי ועוד רבים מהקולגות שלי לעבודה במיוחד מאז השביתה של ארגון המורים בשנת 2007.
קראתי כתבה העוסקת בדבר רצונו של משרד החינוך ובראשו שר החינוך להקים ועדה שתבחן את חלוקת השנה בדרך אחרת...
כמו בכל שנה בשנים האחרונות שב ועולה לסדר היום הרעיון לקצר את חופשת הקיץ, מן הסתם, הרעיון זוכה לפופולריות בקרב ציבור רחב של עובדים שמבחינתם החופשה הזאת היא נטל כבד מנשוא!!! מה שבאמת מעניין את הציבור הוא שנשמור על הילדים ולא משנה להם מהם התכנים שיילמדו ובאיזה תנאים.
האם החופש הגדול היא המצאה של המורים בישראל ?
ברצוני להציג בפניכם מספר נתונים חשובים, לא יזיק לאף אחד מאיתנו לדעת אותם ותמיד חשוב לחזור ולהדגיש אותם.
לא מכבר הצטרפה ישראל אל גוש מדינות OECD ( הארגון לפיתוח ולשיתוף כלכלי) ועל כך זכתה לשבחים רבים.
האם אנו באמת ראויים להשתייך לארגון זה ?
אפשר להיכנס אל אתר הכנסת : www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01608.doc
כדי לעיין בנתונים על ההשוואה בין מעמד המורה בישראל, תנאי עבודתו ושכרו ובין אלה שבשאר המדינות השייכות לOECD.
אז הנה לפניכם כמה מהנתונים :
@ במדינות הארגון יש 21.4 תלמידים בממוצע בכיתה, ואילו בישראל 31.5 תלמידים. מ-26 המדינות שנבדקו, ישראל נמצאת במקום החמישי מבחינת מספר התלמידים בכיתה. אני יכולה להעיד על כך שלא זכור לי מתי לימדתי פחות מ-38 תלמידים, כל שכן אני לא יכולה לשכוח את הפעמים שהיו לי יותר מ-41 תלמידים בכיתה, ז"א שנאלצתי לוותר על הכיסא שלי.
@ ישראל ניצבת לצד כמה מדינות אחרות בדרגה נמוכה מבחינת שכר המורים : בחינוך היסודי שכר המורים נמוך מ-30 דולרים לשעה בממוצע, בחינוך התיכוני הוא נמוך מ-31 דולרים לשעה.
שכרו של המורה בישראל הוא בשיעור של 40% משכר המורה במדינות האירגון.
@ במדינות האירגון שנת הלימודים נמשכת 38 שבועות החינוך היסודי ו-37 שבועות בעל יסודי. בישראל שנת הלימודים נמשכת 43 שבועות בחינוך היסודי ו-42 שבועות בעל יסודי.
מקצת הנתונים הנ"ל מברר שהחופש הגדול איננו המצאה של המורים בישראל, ניתן לראות ששנת הלימודים שלנו ארוכה מזו הממוצעת של מדינות האירגון.
אם כך אי אפשר להרשות לעצמנו להסתפק בדיון על נושא החופשות או אם כדאי וצריך לקצר את חופשת הקיץ.
צריך לבדוק נושאים חשובים לא פחות הנוגעים למערכת החינוך, זהו צו השעה לטפל בבעיות חמורות יותר של המערכת- הצפיפות בכיתות, שכר המורה (אחרת איך יגיעו אנשים איכותיים למערכת ?), המשמעת, אלימות, השגים והעלאת זכאות לבגרות, התנדבות ותרומה לקהילה, גיוס לצה"ל ועוד ועוד.
גם אני מצטרפת וקוראת לציבור לתת את הדעת על כך שלמרות כל החופשות ה"מוגזמות" של המורים והשכר ה"גבוה" והתנאים הבסיסיים איננו רואים אלפי סטודנטים צובאים על שערי המכללות להכשרת מורים, נהפוך הוא , מחלקים מלגות ואפילו מממנים לימודי הוראה מלאים- רק תבואו בהמוניכם.
(הכתבה של שרון סייג ואיציק תורג'מן- "על פופוליזם וחופש גדול", קשר עין, יולי 2010.)

עידן גלובלי

קראתי סיכום מאמר בנושא, Cultural diversity online: Student engagement with technologies learning
International Journal of Educational Management… .

לגביו בחרתי להגיב, המאמר מתאר מחקר שניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט...
נושא מעניין לכשעצמו, אני חושבת, לאן הביאה אותנו הקידמה? כיום בעידן הגלובלי מרובה טכנולוגית מידע ותקשורת יש אינסוף הזדמנויות שוות לכולם בכל ההיבטים, הפוליטי, הכלכלי, התרבותי, החינוכי והייתי אומרת שגם החברתי, הכל הפך להיות חוצה גבולות, גלובלי.
ללא ספק קיימות סיבות נוספות לגלובליזציה, כמו למשל סיבות כלכליות שהביאו להפיכתה של הכלכלה מלוקלית לעולמית, אבל השינוי הזה מתאפשר בזכות השינויים הטכנולוגיים. קיימות גם סיבות פוליטיות, תרבותיות אבל כפי שכבר ציינתי, הטכנולוגיה היא זו שמאפשרת קיומו של "הכפר הגלובלי". היום הבמה המרכזית היא האינטרנט ..היום, התרבות היא תרבות גלובלית - כולם מתקשרים בשפה בינלאומית, האנגלית וזו הפכה להיות שפה אוניברסאלית. כיום כשאנו חיים בעידן הכפר הגלובלי, מיומנויות של קריאה ודיבור בשפה האנגלית הן חובה עבור כל אחד, משום שהשפה האנגלית הפכה להיות שפה בינ"ל המהווה אמצעי לתקשורת ברחבי העולם כולו. בדקתי איפה אנחנו עומדים בנושא השפה האנגלית ועל כך קראתי כתבה מעניינת נוספת :

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833343,00.html


מומלץ לקרוא ולשאול את עצמינו האם ילדינו מוכנים לשרוד בכפר הגלובלי?
מי שלא ידע היטב את השפה האנגלית יצטרך להשתרך מאחור ולא יוכל להתקדם באותו קצב מסחרר שבו מתקדם עולם הטכנולוגיה והתקשורת.
בחברה המודרנית של המאה ה-21 , השפה האנגלית נתפסת כבעלת ההשפעה הגבוהה ביותר בתהליכים חברתיים, אקדמיים וכלכליים. אנגלית היא השפה הזרה הראשונה בישראל, ואחת השפות המדוברות ביותר בעולם - מאות מליוני אנשים דוברים אותה, הן כשפת אם והן כשפה שניה/נוספת.
בחיים המודרניים אנו נחשפים לכמויות מידע עצומות המגיעות אלינו בשפה האנגלית . אם ילדינו לא ידעו היטב את השפה האנגלית חלק נכבד ממידע זה לא יתפס אצלם. מצב זה עלול לגרום להתפתחות של פערים ושל מחסור במידע .
מציאות זו הפכה כבר לעובדה מוגמרת .
כולם רואים היום אותן תוכניות ריאליטי בטלוויזיה כדוגמת האח הגדול והישרדות. כולם שומעים את אותה מוסיקה, צופים בשידור חי במונדיאל, כולם חוברים להפגנות וחותמים על עצומות.אנחנו עדים היום לתהליכים חוצי גבולות בכל תחומי החיים: תרבות, חברה, חינוך, מדע, רפואה ועוד. הרשת מייעלת תהליכים אלה ומאפשרת להם בין היתר להיות גלובליים .אבל מנגד, יש הרואים את הקהילות והבלוגים למשל כהרבה כפרים לוקליים. שוב, הטכנולוגיה חוצה יבשות וימים ומקשרת בין אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. הקרבה הגיאוגרפית שפעם קרבה בין אנשים היא כבר לא פרמטר לקשר.עם השתרשותו של הכפר הגלובלי, התרבויות הקטנות אט אט נעלמות והתרבות הגלובלית היא זו שתופסת את מקומן. יש רבים החוששים מכך וטוענים שזו ההשפעה ההרסנית של הגלובליזציה. אני אכן מאמינה שהתרבות של החברה המודרנית בכלל ושל חברות כפרטים בפרט, השתנתה ועם השנים היא דוהה יותר ויותר.השאלה איך משמרים אותה בעומדנו מול גלגלי הענק של הקידמה...ואיך בכל זאת מגשרים על פערים תרבותיים, אם ברצונינו לשמר חלק ממנה.
כותרת הסרטון הבא היא שאלת השאלות !

למידה ברשת - משימת WIKI

במסגרת הקורס, שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים, נתבקשו להתחלק לקבוצות עבודה של 6 סטודנטים לצורך כתיבת מסמך משותף בוויקי לגבי מאמר העוסק בהיבטים גלובליים של תקשוב החינוך.
Farrel.G.M.(1999 ) The Development of Virtual Education. A Global Prespective.
וזו דוגמא ללמידה שיתופית, לעבודה שיתופית.
חשבתי מייד על דרכי היישום שלי בשטח, איך אוכל ליישם שמוש בוויקי בהוראת המתמטיקה, לדעתי זה יהיה קצת קשה לביצוע, אולי בתחום החינוך, אוכל להשתמש בכך יותר ! עדיין קיימות בעיות טכניות המגבילות את ביצוע המשימה המשותפת, למשל, לא ניתן לערוך את המסמך בוויקי אם יש עורכים נוספים... ומה שהוקלד תוך כדי עלול להימחק אם לא שמרתם ! ואיך בכלל יכולה להיווצר סביבה משותפת בטוחה להעלאת רעיונות מבלי שיתקנו אותי או אולי יימחקו אותם, איך נוצרת מחוייבות ללמידה משותפת כאשר אין קשרי חברות קודמים? אותי מעניין גם האם אפשר לערוך רק מלל ?
כשאני מסתכלת על המוצר המוגמר, מתגלה מסמך שנכתב בשתוף פעולה תוך העברת ידע, כל אחד תרם חלק ליצירה, למרות שפיזית לא היינו ביחד. לא היינו בחברותה.
למעשה, למידה שיתופית, התפתחה עוד בימי התלמוד, כשישבו ולמדו אז בחברותה... כשמנגד עומדת העבודה שיצרנו, אני חושבת שהקשר האישי והאינטראקציה בין הלומדים מוסיפים רבות לתהליך הלמידה, שכן למידה בקבוצה תורמת רבות, כל אחד תורם מהידע שלו ונתרם מהידע של החברים שלו.
הטכנולוגיה הקיימת היום יכולה רק לחזק את הלמידה השיתופית, לפיה היום אין כל צורך במפגש פנים מול פנים היות והאינטראקציה מתרחשת דרך המחשב. יתרון אחד גדול יש לכך - כל אחד יכול לפעול בכל רגע ומכל מקום.
אליה וקוץ בה, חסר כאן המפגש החברתי ! התקשורת, יחסי האנוש, בעיני זה קצת מנוכר.
בדקתי במקורות, לפי דר' אברום רותם, למידה שיתופית היא למידה אקטיבית המשקפת את האינטראקציה בין הלומדים כחלק מתהליך הלמידה.
בלמידה שיתופית כל לומד : @ צופה בלומדים אחרים.
@ בונה ומביע באופן אקטיבי את הידע שלו.
@ בונה ידע בשתוף צוות לומדים אחרים, תוך כדי דיאלוג, התחבטות ויצירה משותפת.
מצד אחד רוצים להגביר את עצמאות הלומד כלומד אישי, מצד שני, נמצא שלמידה יעילה נעשית תוך כדי אינטראקציה בין קבוצות לומדים - למידה שיתופית, כלומר למידה יעילה/טובה /איכותית היא זו בה מושג האיזון בין הDOWNLOAD לבין UPLOAD.
למידה שיתופית היא חלק בלתי נפרד בלמידה.
למידה שיתופית איננה במקום / על חשבון למידה אישית אלא כמשלימה לפעולה שלמה אחת.