על פופוליזם זול וחופש גדול

בהמשך לסרטון המצורף בפוסט האחרון, המעלה את השאלה : האם החינוך בישראל רלוונטי לעתיד ילדינו ?
אני ממליצה לצפות, וזאת על מנת לקבל פרספקטיבה נוספת על מה שאני עומדת לכתוב.
מחשבות ותהיות רבות שוב צצות במוחי ולא נותנות בי מנוח, ואני, מורה במערכת החינוך העל יסודי מספר לא מבוטל של שנים ואמא במשרה מלאה, רוצה לשתף אתכם.
הנושא חוזר ומעסיק אותי ועוד רבים מהקולגות שלי לעבודה במיוחד מאז השביתה של ארגון המורים בשנת 2007.
קראתי כתבה העוסקת בדבר רצונו של משרד החינוך ובראשו שר החינוך להקים ועדה שתבחן את חלוקת השנה בדרך אחרת...
כמו בכל שנה בשנים האחרונות שב ועולה לסדר היום הרעיון לקצר את חופשת הקיץ, מן הסתם, הרעיון זוכה לפופולריות בקרב ציבור רחב של עובדים שמבחינתם החופשה הזאת היא נטל כבד מנשוא!!! מה שבאמת מעניין את הציבור הוא שנשמור על הילדים ולא משנה להם מהם התכנים שיילמדו ובאיזה תנאים.
האם החופש הגדול היא המצאה של המורים בישראל ?
ברצוני להציג בפניכם מספר נתונים חשובים, לא יזיק לאף אחד מאיתנו לדעת אותם ותמיד חשוב לחזור ולהדגיש אותם.
לא מכבר הצטרפה ישראל אל גוש מדינות OECD ( הארגון לפיתוח ולשיתוף כלכלי) ועל כך זכתה לשבחים רבים.
האם אנו באמת ראויים להשתייך לארגון זה ?
אפשר להיכנס אל אתר הכנסת : www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01608.doc
כדי לעיין בנתונים על ההשוואה בין מעמד המורה בישראל, תנאי עבודתו ושכרו ובין אלה שבשאר המדינות השייכות לOECD.
אז הנה לפניכם כמה מהנתונים :
@ במדינות הארגון יש 21.4 תלמידים בממוצע בכיתה, ואילו בישראל 31.5 תלמידים. מ-26 המדינות שנבדקו, ישראל נמצאת במקום החמישי מבחינת מספר התלמידים בכיתה. אני יכולה להעיד על כך שלא זכור לי מתי לימדתי פחות מ-38 תלמידים, כל שכן אני לא יכולה לשכוח את הפעמים שהיו לי יותר מ-41 תלמידים בכיתה, ז"א שנאלצתי לוותר על הכיסא שלי.
@ ישראל ניצבת לצד כמה מדינות אחרות בדרגה נמוכה מבחינת שכר המורים : בחינוך היסודי שכר המורים נמוך מ-30 דולרים לשעה בממוצע, בחינוך התיכוני הוא נמוך מ-31 דולרים לשעה.
שכרו של המורה בישראל הוא בשיעור של 40% משכר המורה במדינות האירגון.
@ במדינות האירגון שנת הלימודים נמשכת 38 שבועות החינוך היסודי ו-37 שבועות בעל יסודי. בישראל שנת הלימודים נמשכת 43 שבועות בחינוך היסודי ו-42 שבועות בעל יסודי.
מקצת הנתונים הנ"ל מברר שהחופש הגדול איננו המצאה של המורים בישראל, ניתן לראות ששנת הלימודים שלנו ארוכה מזו הממוצעת של מדינות האירגון.
אם כך אי אפשר להרשות לעצמנו להסתפק בדיון על נושא החופשות או אם כדאי וצריך לקצר את חופשת הקיץ.
צריך לבדוק נושאים חשובים לא פחות הנוגעים למערכת החינוך, זהו צו השעה לטפל בבעיות חמורות יותר של המערכת- הצפיפות בכיתות, שכר המורה (אחרת איך יגיעו אנשים איכותיים למערכת ?), המשמעת, אלימות, השגים והעלאת זכאות לבגרות, התנדבות ותרומה לקהילה, גיוס לצה"ל ועוד ועוד.
גם אני מצטרפת וקוראת לציבור לתת את הדעת על כך שלמרות כל החופשות ה"מוגזמות" של המורים והשכר ה"גבוה" והתנאים הבסיסיים איננו רואים אלפי סטודנטים צובאים על שערי המכללות להכשרת מורים, נהפוך הוא , מחלקים מלגות ואפילו מממנים לימודי הוראה מלאים- רק תבואו בהמוניכם.
(הכתבה של שרון סייג ואיציק תורג'מן- "על פופוליזם וחופש גדול", קשר עין, יולי 2010.)