"במתמטיקה, כמו בדמוקרטיה, האחד שואב כוח ממספר האפסים שאחריו."

יום שבת, 17 ביולי 2010

על פופוליזם זול וחופש גדול

בהמשך לסרטון המצורף בפוסט האחרון, המעלה את השאלה : האם החינוך בישראל רלוונטי לעתיד ילדינו ?
אני ממליצה לצפות, וזאת על מנת לקבל פרספקטיבה נוספת על מה שאני עומדת לכתוב.
מחשבות ותהיות רבות שוב צצות במוחי ולא נותנות בי מנוח, ואני, מורה במערכת החינוך העל יסודי מספר לא מבוטל של שנים ואמא במשרה מלאה, רוצה לשתף אתכם.
הנושא חוזר ומעסיק אותי ועוד רבים מהקולגות שלי לעבודה במיוחד מאז השביתה של ארגון המורים בשנת 2007.
קראתי כתבה העוסקת בדבר רצונו של משרד החינוך ובראשו שר החינוך להקים ועדה שתבחן את חלוקת השנה בדרך אחרת...
כמו בכל שנה בשנים האחרונות שב ועולה לסדר היום הרעיון לקצר את חופשת הקיץ, מן הסתם, הרעיון זוכה לפופולריות בקרב ציבור רחב של עובדים שמבחינתם החופשה הזאת היא נטל כבד מנשוא!!! מה שבאמת מעניין את הציבור הוא שנשמור על הילדים ולא משנה להם מהם התכנים שיילמדו ובאיזה תנאים.
האם החופש הגדול היא המצאה של המורים בישראל ?
ברצוני להציג בפניכם מספר נתונים חשובים, לא יזיק לאף אחד מאיתנו לדעת אותם ותמיד חשוב לחזור ולהדגיש אותם.
לא מכבר הצטרפה ישראל אל גוש מדינות OECD ( הארגון לפיתוח ולשיתוף כלכלי) ועל כך זכתה לשבחים רבים.
האם אנו באמת ראויים להשתייך לארגון זה ?
אפשר להיכנס אל אתר הכנסת : www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01608.doc
כדי לעיין בנתונים על ההשוואה בין מעמד המורה בישראל, תנאי עבודתו ושכרו ובין אלה שבשאר המדינות השייכות לOECD.
אז הנה לפניכם כמה מהנתונים :
@ במדינות הארגון יש 21.4 תלמידים בממוצע בכיתה, ואילו בישראל 31.5 תלמידים. מ-26 המדינות שנבדקו, ישראל נמצאת במקום החמישי מבחינת מספר התלמידים בכיתה. אני יכולה להעיד על כך שלא זכור לי מתי לימדתי פחות מ-38 תלמידים, כל שכן אני לא יכולה לשכוח את הפעמים שהיו לי יותר מ-41 תלמידים בכיתה, ז"א שנאלצתי לוותר על הכיסא שלי.
@ ישראל ניצבת לצד כמה מדינות אחרות בדרגה נמוכה מבחינת שכר המורים : בחינוך היסודי שכר המורים נמוך מ-30 דולרים לשעה בממוצע, בחינוך התיכוני הוא נמוך מ-31 דולרים לשעה.
שכרו של המורה בישראל הוא בשיעור של 40% משכר המורה במדינות האירגון.
@ במדינות האירגון שנת הלימודים נמשכת 38 שבועות החינוך היסודי ו-37 שבועות בעל יסודי. בישראל שנת הלימודים נמשכת 43 שבועות בחינוך היסודי ו-42 שבועות בעל יסודי.
מקצת הנתונים הנ"ל מברר שהחופש הגדול איננו המצאה של המורים בישראל, ניתן לראות ששנת הלימודים שלנו ארוכה מזו הממוצעת של מדינות האירגון.
אם כך אי אפשר להרשות לעצמנו להסתפק בדיון על נושא החופשות או אם כדאי וצריך לקצר את חופשת הקיץ.
צריך לבדוק נושאים חשובים לא פחות הנוגעים למערכת החינוך, זהו צו השעה לטפל בבעיות חמורות יותר של המערכת- הצפיפות בכיתות, שכר המורה (אחרת איך יגיעו אנשים איכותיים למערכת ?), המשמעת, אלימות, השגים והעלאת זכאות לבגרות, התנדבות ותרומה לקהילה, גיוס לצה"ל ועוד ועוד.
גם אני מצטרפת וקוראת לציבור לתת את הדעת על כך שלמרות כל החופשות ה"מוגזמות" של המורים והשכר ה"גבוה" והתנאים הבסיסיים איננו רואים אלפי סטודנטים צובאים על שערי המכללות להכשרת מורים, נהפוך הוא , מחלקים מלגות ואפילו מממנים לימודי הוראה מלאים- רק תבואו בהמוניכם.
(הכתבה של שרון סייג ואיציק תורג'מן- "על פופוליזם וחופש גדול", קשר עין, יולי 2010.)

9 תגובות:

  1. ורד היקרה,
    קראתי בעיון את הפוסט המעניין שכתבת, אכן נגעת בנושא רלבנטי שמעסיק גורמים רבים במערכת ומחוצה לה..
    כמוך, גם אני חושבת שצריך תחילה לפתור בעיות אקוטיות כגון- הצפיפות בכיתות, מעמד ושכר המורה, משמעת ועוד... שיפור בנושאים הללו יכול להביא אנשים איכותיים למערכת.
    בהצלחה!
    דורית

    השבמחק
  2. ורד שלום !
    קראתי בעניין את הפוסט שכתבת. אני רוצה להתייחס לנושא הצפיפות בכיתות שהזכרת. אין ספק שמספר הילדים בכתה משפיע על איכות ההוראה והלמידה. מתוך הניסיון שלי יש הבדל גדול בטיב ההוראה ביכולת שלך כמורה להקדיש תשומת לב לכל תלמיד בכתה גדולה לעומת כתה קטנה.היו שנים שגם אני למדתי 40 ו41 תלמידים בכתה א' וגם אם הייתי קוסמת לא הייתי יכולה להגיע לכל תלמיד. כיום אני מלמדת בכתה קטנה של 24 תלמידים ואין ספק שהלמידה בעיקר בכתה א' אפקטיבית יותר. מעבר לכך אני מסכימה שחשוב להביא למערכת כוחות הוראה איכותיים זה לא תלוי חופשות אלא תלוי שכר.

    השבמחק
  3. ורד היקרה
    היה מאד מרענן לקרוא דברים אחרים, חוץ מהנושאים הקשורים לתקשוב. אני מאד מסכימה עם דבריך. הלחץ מצד ההורים לקצר את החופש הגדול מונע ממניעים כספיים (בייביסיטר) וצריך לתת את הדעת על כך, אולי להוזיל את מחיר הקיטנות, להכין תוכנית חילופית כגון הפעלת בית הספר באמצעות המתנסים, לתת פתרונות להורים אך לא על חשבון המורים. תפקיד המורה הינו שוחק, השכר נמוך כפי שציינת, אין תנאים, כיתות עמוסות של 38 תלמידים, מחסור בכיתות ובמשאבים ולכן אסור לפגוע בחופשים שהם כל כך חיוניים.

    השבמחק
  4. ורד שותפתי היקרה.
    קראתי את הפוסט המאד נוגע ללב שלך והזדהיתי מאד עם תחושותייך.איך בימינו אנו, לאחר שאופק חדש הגיע אלינו, בתקווה לחזק את כל אוכלוסיות התלמידים, השתלמויות אינסוף בנושאים אקוטיים, אך מנגד נשאר אותו מספר לא מציאותי של מספר תלמידים בכיתה ומשכורת שלא עלתה באמת כפי שהבטיחו.... אני בטוחה שתחושות אלו סובבות את כל חדרי המורים במדינת ישראל....

    השבמחק
  5. ורד שלום!!
    כמו האחרים גם אני מאוד נהנתי מצד אחד לקרוא את הפוסט הזה,מצד שני העובדות הקשות מאוד מעציבות ומקוממות!
    כמורה לחינוך גופני גם אני נתקל בכמות גדולה מאוד של תלמידים בשיעור (43) מעל המותר ,בחטיבות הביניים המורה לספורט מלמד רק את הבנים , והמורה את הבנות לכן כדי לחסוך שעות מה שההנהלה עושה היא לוקחת 2 כיתות שלמות ומחברת את הבנים משתי הכיתות לשיעור ספורט איצי ואת הבנות משתי הכיתות אל המורה מה שיוצר ברוב המקרים מספרים עצומים של תלמידים/תלמידות שעלינו ללמד בשיעור.
    הדבר יוצר עומס בלתי רגיל על המורים היחס האישי לכול תלמיד הוא מזערי והרבה תלמידים "מפוספסים" וקשה לנו בתור מורים להניע אותם לתחום היעד.
    כמו שראיתי אני לא היחיד שחש את התחושה של הקיפוח במעמד ובמשכורתו של המורה אני מקווה מאוד שיגיע בקרוב השינוי במעמד המורה בישראל ואנו נוכל קצת לחוש יותר מעורכים חברתית וכלכלית.
    אורי

    השבמחק
  6. לורד :
    איזה עיצוב יפה ומרנין .

    ולעניננו : שמחתי לקרוא את הנתונים , העובדות לגבי מספר השבועות שבהם אנו עובדים . הציבור "היקר" קורא בכל שנה לקצר את החופשה . אולי - אם ארגוני המורים היו מציבים לפני עיניהם מתן תשובות עינייניות ועובדתיות כפי שעשית את - ייתכן ודעת הקהל היתה פתוחה על מנת לשמוע גם קולות אחרים .
    ונשאלת שאלה : אם אנחנו מלמדים יותר כיצד ההשגים שלנו נמוכים יותר ? ?
    נהניתי מאוד לקרוא את הפוסט המעניין שכתבת .

    השבמחק
  7. ורד היקרה,

    נגעת בנקודה מאוד רגישה אצל כולנו. אני חושבת שתפקידם של ארגוני המורים לקום ולזעוק. הבעיה היא שרק ארגון אחד נחוש לגרום לשינוי- ארגון המורים. לדעתי, אם הסתדרות המורים היתה נרתמת גם היא לצורך בשינוי היינו היום במקום אחר לגמרי.

    כמו ברוב התחומים בחיים, צריך שניים לטנגו!

    איריס.

    השבמחק
  8. לורד שלום,

    קראתי בעיון רב את הפוסט המעניין והמסקרן שלך.לדאבוני הרב ,הציבור הרחב לא מודע ואינו חשוף לעובדות שהזכרת בגוף המאמר.משרד החינוך לא מואיל בטובו לפרסם לציבור את העובדות שהזכרת.העדר למידה לעומק כאשר רוצים לשנות מצב כלשהו לוקה בחסר גם בקרב מקבלי ההחלטות.ברור ומובן לכל בר דעת שכאשר חפצים בשינוי עלינו לבנות תשתית עובדית ראויה .שינויים רבים נעשו במערכת החינוך ולעיתים מדווחים על אי הצלחתם של שינויים אלו והשאלה למה אנו במערכת החינוך מזגזגיים לעיתים קרובות. ורד, נתנה את התשובה במאמר שלה והרי כשאין תשתית עובדית התומכת בשינוי התוצאה ידועה מראש. צפיפות בכיתות, אלימות גואה,מורים ומורות מתוסכלות בהעדר גמול ראוי ועוד, מעלות שאלות ותהיות רבות לעתידה של מערכת החינוך. שינויים קוסמטיים כמו קיצור תקופת החופש לא תתן מזור והצלה למערכת החינוך.סדר העדיפות במערכת זו הוא בטיפול בבעיות הקרדינליות שמהוות נטל כבד על המערכת ומונע ממנה להמריא במסלול הנכון.

    רודינה כמאל

    השבמחק
  9. ורד שלום,
    שמי אורלי אזולאי לומדת לתואר שני בניהול מערכות חינוך. קראתי את הפוסט הכל-כך רלוונטי להיום ואת צודקת. אם כולם היו נרתמים לבעיות החשובות באמת, אולי היה שינוי בדברים העיקריים, שיקום מעמד המורה, פחות אלימות, הצפיפות בכתות וכו'.

    השבמחק

קצת על טכנולוגיה...