במסגרת הקורס- שיטות וכלי חיפוש מתקדמים של דר' אלון הסגל נתבקשנו לנתח סביבת למידה על כל מאפייניה,
אחת ההשלכות המרכזיות של התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטאלית הינה ההיקף הגדל והולך של המידע והצורך להפיץ, לנהל ולשמר את הידע.
במהלך חיפוש אחר מידע בנושא סקרנותי מתעוררת בנוגע ליישומים בשטח, איך וכיצד מתפתחת סביבת למידה משמעותית כזו שיש ביכולתה, לנהל מידע, להפיץ ולשמר והאם מתרחש בה תהליך המרת מידע לידע במערך החינוכי.
טכנולוגיות המידע והתקשורת מתפתחות במהירות עצומה, חודרות לכל תחום, משנות את אורח חיינו ונעשות לחלק חשוב מתרבותנו, לרכיב מרכזי בכל מרחב קיומנו. (גבריאל סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע)
בעידן שבו כל תלמיד יכול לגשת למאגרי מידע ברחבי העולם ולשוחח באישון ליל עם משוטטי אינטרנט ברחבי תבל, אין ספק שלא ניתן להתעלם מהמחשב ככלי בהוראה. ולכן, השאלה המרכזית שאותה מציג פרופ' גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אינה אם יש מקום למחשוב בחינוך אלא מהו מקום המחשוב בחינוך? לאילו תפקידים נייעד אותו? מה בדיוק נעשה בו, ומדוע? מערכת החינוך נדרשת להתאמת תהליכי הלמידה לעידן המידע. אחת המשמעויות העיקריות, של התאמה זו, היא הכשרת בוגר עצמאי, המתאים עצמו לעולם המשתנה במהירות, המשתמש במחשב ובתקשורת – תקשוב- כאמצעים בתהליך הלמידה.
הלמידה כיום חייבת להיות דינאמית ולאפשר ללומדים לקחת חלק פעיל ביצירתה.למידה שאינה כזאת, הופכת את הלמידה למשעממת ואת הלומדים ללומדים פסיביים.
שוב אנו חוזרים לשינוי שחל בתפקידו של המורה העכשווי, המורה כיום הוא מורה, שתפקידו להקנות מיומנויות למידה וחשיבה שיאפשרו לתלמיד בסופו של דבר להיות לומד עצמאי. כמו כן תפקידו של המורה ללמד את התלמיד לעשות בחירות יעילות. וזאת כמובן לאור העובדה שכיום העולם מוצף בידע רב ואין ביכולתו של המורה ללמד הכול.
לנוכח שינויים מבניים וטכנולוגיים אלו בחברה עלינו לסגל את עצמנו במהרה לסגנונות הוראה חדשים, ובעיקר להוראה השמה דגש על:
@ כלי חשיבה לעומת שינון
@ יכולת עבודה בצוות לעומת שיעורי בית פרטניים
@ קצב למידה אישי ושונה מפרט לפרט לעומת לימוד אחיד בקצבו בקבוצה
@ לימוד רב תחומי לעומת הקניית ידע בתחומים ספציפיים
@ יכולת הכללה ואינטגרציה של חומר לעומת התמקדות בבעיה ספציפית.
@ יכולת חיפוש מידע באינטרנט וברשתות המידע וקטלוגו לעומת אגירתו בזיכרון.
@ יכולת הבחנה בין טפל לעיקר
על פי האמור לעיל יש צורך בשינוי בתפיסת תפקידו של המורה ממורה למנחה, "מאמן על במה - למנחה בחממה" ,
הוראה המותירה בסיס לפרשנות אישית, במגמה לפתוח באמצעותן ערוצי חשיבה בהקשרים שונים. תהליכים אלה קוראים לחיפוש מידע, לארגונו ולעיסוק עשיר ועמוק בו בשאלות המאתגרות חשיבה ויצירתיות .
מורה זה הוא המורה שבונה ו/או משתמש בסביבות למידה מתוקשבות כחלק אינטגרלי מעבודתו.
אני חייבת כאן לשתף אתכם בנסיון האישי שלי עם סביבת למידה הקיימת ברשת, היא אמנם סביבה יחסית מיושנת ואינה מתחדשת אך היא עונה לדרישות קהל התלמידים בחטיבה העליונה, אתר אינטרלקט, הוא אתר המכיל שעורים אינטראקטיביים בתחומים שונים לקראת מבחנים ובגרויות, המלצתי לביתי להיכנס ולהתרשם מהאתר, היות והיתה על סף ייאוש מלימודי הפיסיקה מכך שהמורה לא כלכך ברור וקשה להבין אותו! זהו, היא כבר יותר מחוייכת ואת הסטטוס שלה בפייסבוק היא אפילו שינתה : "אני יודעת פיסיקה"
אסיים בפתגם סיני עתיק "אני שומע ואני שוכח, אני רואה ואני זוכר ,אני עושה ואני מבין" .
ורד היקרה,
השבמחקהפתגם שצירפת מופיע אצלי בכותרת הבלוג....
אכן- אחד השינויים בעקבות הטכנולוגיה כולל גם שינוי, חידוש וריענון בתפקיד המורה.
דורית
היי ורד !
השבמחקמסכים עם רוב הדברים ואפילו מזדהה כאחד שעוסק בהוראה מתוקשבת אך צורם קצת לשמוע על ההשוואה שניתן לקרוא בין השורות שבהוראה "הרגילה" קיים שינון, הקניית ידע בתחומים ספציפיים, המתקדות בבעיה ספציפית, אגירת חומר בזיכרון וכו'.
הוראה טובה היא הוראה טובה. גם אם הכלים השתנו מלוח וגיר ללוח חכם ומחשב נייד.