רבות הדרכים ברשת הפייסבוק.

פתחתי פייסבוק, אך טרם הספקתי להתמכר לשגעון הזה שאליו נמשכים כלכך הרבה בני נוער ומבוגרים כאחד.
על היתרונות של הפייסבוק דובר רבות ואף על החסרונות כמו הפצת סיפורים על מקרים בהם תלמידים פתחו קבוצות של הטרדת מורים ואו תלמידים אחרים, ברשתות חברתיות. חוקרת האינטרנט וחברת איגוד האינטרנט הישראלי, צביה אלגלי מתארת באחד ממאמריה את התופעה ומציעה דרכים להתמודדות יצירתית עימה. הרשתות החברתיות הן במה לפעילות חברתית ענפה ולהפצת מסרים חיוביים ומנגד לצערי גם ליצירת קבוצות שטנה והסתה. תלמיד שלימדתי בעבר העלה תמונה של תלמיד אחר והדבר גרם להעלבה ופגיעה בו בגלל הערות מילוליות בוטות, הוסבר לו מיידית שעליו להסיר את התמונה ולמחוק את ההערות.
אסון הכרמל במהלך סוף השבוע האחרון היה הנורא מכל, כאשר לרשת הועלו הדקות האחרונות בחייה של תת ניצב אהובה תומר, מפקדת משטרת חיפה, המהירות הבלתי נתפסת של התפוצה, חולנית וקשה להבנה !!!
בנימה אופטימית יותר אני חייבת לציין את האנשים הטובים שבאמצע הדרך, דווקא עליהם אני מבקשת לשים את אור הזרקורים ובזכותם להעלות נקודות אור, לכבוד חג החנוכה, נקודות אור המחממות את הלב, קבוצות שנפתחו בפייסבוק לצורך מתן תמיכה ועזרה, למשל קבוצה שנפתחה ליצירת קשר עם הנצחת הניספים באסון הכרמל או לזכרם של הקורבנות.
רשת הפייסבוק הפכה להיות רשת מגוייסת ! ממש התנדבות מקוונת בתפוצה ארצית למאבק באסון הכרמל, אזרחים עוזרים לאזרחים. מדובר כאן באנשים שאיבדו את ביתם וכל רכושם שלא לדבר על חפצי אומנות וזכרונות של שנות דור.
בבית סיפרי נשלחה הודעה לכל צוות המורים על איסוף כלי בית, חפצים, בגדים וכו' לפנימיית ימין אורד- גם אתם מוזמנים :-)
מה שריגש אותי במיוחד היתה יוזמה של שני בני נוער והוא הדבר שרץ בתפוצה הכי גדולה, כנראה, שקבעו להגיע בתאריך מסויים לאזור שנשרף כדי לנטוע עצים ולעזור ליער להשתקם.