במסגרת הקורס- שיטות וכלי חיפוש מתקדמים של דר' אלון הסגל נתבקשנו לנתח סביבת למידה על כל מאפייניה,
אחת ההשלכות המרכזיות של התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטאלית הינה ההיקף הגדל והולך של המידע והצורך להפיץ, לנהל ולשמר את הידע.
במהלך חיפוש אחר מידע בנושא סקרנותי מתעוררת בנוגע ליישומים בשטח, איך וכיצד מתפתחת סביבת למידה משמעותית כזו שיש ביכולתה, לנהל מידע, להפיץ ולשמר והאם מתרחש בה תהליך המרת מידע לידע במערך החינוכי.
טכנולוגיות המידע והתקשורת מתפתחות במהירות עצומה, חודרות לכל תחום, משנות את אורח חיינו ונעשות לחלק חשוב מתרבותנו, לרכיב מרכזי בכל מרחב קיומנו. (גבריאל סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע)
בעידן שבו כל תלמיד יכול לגשת למאגרי מידע ברחבי העולם ולשוחח באישון ליל עם משוטטי אינטרנט ברחבי תבל, אין ספק שלא ניתן להתעלם מהמחשב ככלי בהוראה. ולכן, השאלה המרכזית שאותה מציג פרופ' גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אינה אם יש מקום למחשוב בחינוך אלא מהו מקום המחשוב בחינוך? לאילו תפקידים נייעד אותו? מה בדיוק נעשה בו, ומדוע? מערכת החינוך נדרשת להתאמת תהליכי הלמידה לעידן המידע. אחת המשמעויות העיקריות, של התאמה זו, היא הכשרת בוגר עצמאי, המתאים עצמו לעולם המשתנה במהירות, המשתמש במחשב ובתקשורת – תקשוב- כאמצעים בתהליך הלמידה.
הלמידה כיום חייבת להיות דינאמית ולאפשר ללומדים לקחת חלק פעיל ביצירתה.למידה שאינה כזאת, הופכת את הלמידה למשעממת ואת הלומדים ללומדים פסיביים.
שוב אנו חוזרים לשינוי שחל בתפקידו של המורה העכשווי, המורה כיום הוא מורה, שתפקידו להקנות מיומנויות למידה וחשיבה שיאפשרו לתלמיד בסופו של דבר להיות לומד עצמאי. כמו כן תפקידו של המורה ללמד את התלמיד לעשות בחירות יעילות. וזאת כמובן לאור העובדה שכיום העולם מוצף בידע רב ואין ביכולתו של המורה ללמד הכול.
לנוכח שינויים מבניים וטכנולוגיים אלו בחברה עלינו לסגל את עצמנו במהרה לסגנונות הוראה חדשים, ובעיקר להוראה השמה דגש על:
@ כלי חשיבה לעומת שינון
@ יכולת עבודה בצוות לעומת שיעורי בית פרטניים
@ קצב למידה אישי ושונה מפרט לפרט לעומת לימוד אחיד בקצבו בקבוצה
@ לימוד רב תחומי לעומת הקניית ידע בתחומים ספציפיים
@ יכולת הכללה ואינטגרציה של חומר לעומת התמקדות בבעיה ספציפית.
@ יכולת חיפוש מידע באינטרנט וברשתות המידע וקטלוגו לעומת אגירתו בזיכרון.
@ יכולת הבחנה בין טפל לעיקר
על פי האמור לעיל יש צורך בשינוי בתפיסת תפקידו של המורה ממורה למנחה, "מאמן על במה - למנחה בחממה" ,
הוראה המותירה בסיס לפרשנות אישית, במגמה לפתוח באמצעותן ערוצי חשיבה בהקשרים שונים. תהליכים אלה קוראים לחיפוש מידע, לארגונו ולעיסוק עשיר ועמוק בו בשאלות המאתגרות חשיבה ויצירתיות .
מורה זה הוא המורה שבונה ו/או משתמש בסביבות למידה מתוקשבות כחלק אינטגרלי מעבודתו.
אני חייבת כאן לשתף אתכם בנסיון האישי שלי עם סביבת למידה הקיימת ברשת, היא אמנם סביבה יחסית מיושנת ואינה מתחדשת אך היא עונה לדרישות קהל התלמידים בחטיבה העליונה, אתר אינטרלקט, הוא אתר המכיל שעורים אינטראקטיביים בתחומים שונים לקראת מבחנים ובגרויות, המלצתי לביתי להיכנס ולהתרשם מהאתר, היות והיתה על סף ייאוש מלימודי הפיסיקה מכך שהמורה לא כלכך ברור וקשה להבין אותו! זהו, היא כבר יותר מחוייכת ואת הסטטוס שלה בפייסבוק היא אפילו שינתה : "אני יודעת פיסיקה"
אסיים בפתגם סיני עתיק "אני שומע ואני שוכח, אני רואה ואני זוכר ,אני עושה ואני מבין" .
יום חמישי, 30 בדצמבר 2010
יום שבת, 25 בדצמבר 2010
זיכרון לטווח ארוך !
קריאת פרק העוסק בתאוריית הגישה הקוגניטיבית ללמידה, כחלק מלמידה לקראת מבחן , מעלה את השאלה מה ישאר אצלי בזיכרון לטווח הארוך?
לאורך קריאת הפרק עלו על פניי חיוכים רבים שכן הרבה המלצות ליישומים בהוראה כבר מיושמים על ידי במתכוון ולעיתים מתוך אינטואיציה בריאה כנראה ואולי מתוך נסיון שצברתי לאורך השנים.
כל זה מתחבר באופן די מפתיע (מבחינת העיתוי) למאמר אליו התייחסתי באחד הפוסטים הקודמים, המורה בעידן הדיגיטלי.
בשגרת היומיום אני מוצאת את עצמי מחפשת דרכים מגוונות לעניין את התלמידים המתקשים, למקד את הקשב שלהם, ליצור איזושהי מידה של חדווה ורצון להצלחה ולהגברת המוטיבציה ללמידה.
בחרתי להציג בפניכם מספר יישומים בהוראה, מתאוריית עיבוד המידע נובעות המלצות יישומיות רבות, המתמקדות במטרה אחת : ללמד חומר כך שייזכר לזמן רב, כלומר שייכנס לזיכרון לטווח ארוך מבלי שיישכח. ההמלצות מתייחסות בעיקר להוראה פרונטלית, גם כשהיא משולבת בשאלת שאלות ועריכת דיונים כיתתיים.
ההמלצות מתייחסות לשלושה מאגרי זיכרון- זיכרון חישתי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך :
1. קצב ההוראה- עיבוד המידע והעברתו לטווח ארוך דורש זמן. אם המידע לא "יעובד" הוא "יאבד". לכן יש להימנע מ"להפגיז" את התלמידים מכמות רבה מדיי של חומר בבת אחת. יש להסביר רעיונות בטיפין טיפין כדי לאפשר לתלמידים לעבדם באופן משמעותי, המורה צריך להתאים את עצמו לקצב של תלמידיו.
2. מיקוד הקשב- חובה להציג חומר לימודי בצורה מאורגנת וברורה ולדאוג למשוך את הקשב של התלמידים אחרת לא תתרחש למידה. כל מורה מכיר את התלמידים שנמצאים בכיתה רק מבחינה פיזית בעוד מחשבותיהם "מתעופפות" מחוצה לה.
חשוב ליצור תנאים פיזיים נאותים ללמידה- לדאוג לאוורור, לישיבה נוחה וכמובן על המורה לעורר התעניינות תלמידיו בנושא הנלמד ע"י הצגת החומר בצורה מעניינת ומושכת משל ע"י התייחסות לנושא משמעותי מעולמם של התלמידים, הוראות המושכות קשב, הצגת גירויים מפתיעים, הנגנה (אינטונציה) קולית מעניינת ושפת גוף מגוונת. בקיצור על המורה להיות גם שחקן ומומלץ לו שיהיה שחקן איכותי בעל חשיבה יצירתית ודמיון רב כדי שלא ישעמם את תלמידיו ויצליח למקד את הקשב שלהם.
3. הצפנה משמעותית- תתרחש ככל שהמורה משתמש באופנויות (modalities) רבות יותר, כלומר, יפנה לחושים רבים יותר של תלמידיו, ע"י ייצוגים רבים יותר ומגוונים יותר יצליח "להגיע" ללומדים רבים יותר. ניתן לשפר זאת אם מלמדים במקביל שיטות לשיפור הזיכרון !
על כך אפרט בפוסט הבא.
לאורך קריאת הפרק עלו על פניי חיוכים רבים שכן הרבה המלצות ליישומים בהוראה כבר מיושמים על ידי במתכוון ולעיתים מתוך אינטואיציה בריאה כנראה ואולי מתוך נסיון שצברתי לאורך השנים.
כל זה מתחבר באופן די מפתיע (מבחינת העיתוי) למאמר אליו התייחסתי באחד הפוסטים הקודמים, המורה בעידן הדיגיטלי.
בשגרת היומיום אני מוצאת את עצמי מחפשת דרכים מגוונות לעניין את התלמידים המתקשים, למקד את הקשב שלהם, ליצור איזושהי מידה של חדווה ורצון להצלחה ולהגברת המוטיבציה ללמידה.
בחרתי להציג בפניכם מספר יישומים בהוראה, מתאוריית עיבוד המידע נובעות המלצות יישומיות רבות, המתמקדות במטרה אחת : ללמד חומר כך שייזכר לזמן רב, כלומר שייכנס לזיכרון לטווח ארוך מבלי שיישכח. ההמלצות מתייחסות בעיקר להוראה פרונטלית, גם כשהיא משולבת בשאלת שאלות ועריכת דיונים כיתתיים.
ההמלצות מתייחסות לשלושה מאגרי זיכרון- זיכרון חישתי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך :
1. קצב ההוראה- עיבוד המידע והעברתו לטווח ארוך דורש זמן. אם המידע לא "יעובד" הוא "יאבד". לכן יש להימנע מ"להפגיז" את התלמידים מכמות רבה מדיי של חומר בבת אחת. יש להסביר רעיונות בטיפין טיפין כדי לאפשר לתלמידים לעבדם באופן משמעותי, המורה צריך להתאים את עצמו לקצב של תלמידיו.
2. מיקוד הקשב- חובה להציג חומר לימודי בצורה מאורגנת וברורה ולדאוג למשוך את הקשב של התלמידים אחרת לא תתרחש למידה. כל מורה מכיר את התלמידים שנמצאים בכיתה רק מבחינה פיזית בעוד מחשבותיהם "מתעופפות" מחוצה לה.
חשוב ליצור תנאים פיזיים נאותים ללמידה- לדאוג לאוורור, לישיבה נוחה וכמובן על המורה לעורר התעניינות תלמידיו בנושא הנלמד ע"י הצגת החומר בצורה מעניינת ומושכת משל ע"י התייחסות לנושא משמעותי מעולמם של התלמידים, הוראות המושכות קשב, הצגת גירויים מפתיעים, הנגנה (אינטונציה) קולית מעניינת ושפת גוף מגוונת. בקיצור על המורה להיות גם שחקן ומומלץ לו שיהיה שחקן איכותי בעל חשיבה יצירתית ודמיון רב כדי שלא ישעמם את תלמידיו ויצליח למקד את הקשב שלהם.
3. הצפנה משמעותית- תתרחש ככל שהמורה משתמש באופנויות (modalities) רבות יותר, כלומר, יפנה לחושים רבים יותר של תלמידיו, ע"י ייצוגים רבים יותר ומגוונים יותר יצליח "להגיע" ללומדים רבים יותר. ניתן לשפר זאת אם מלמדים במקביל שיטות לשיפור הזיכרון !
על כך אפרט בפוסט הבא.
יום שבת, 18 בדצמבר 2010
סמנריון - איסוף מידע
אני רואה בזה תחילתו של מסע, היעד המיוחל הוא כתיבת סמנריון, בחירת שאלת המחקר היא תהליך , זהו ההחלטה נפלה! חיפוש אחר חומרים וקריאת מאמרים חיזקו רק את עמדתי בנושא לאור המודעות לפוטנציאל האינטרנט לשינוי ולשיפור בתהליכי הוראה ולמידה, אנשי חינוך רבים בעולם ובארץ מנסים לרתום את השימוש ברשת לשירות חזונם החינוכי ולשאיפתם להשגת מטרות לימודיות, כמו כן בתי ספר רבים מצטרפים לקהל המתנסים בפרוייקטים ייחודיים שבהם יש לרשת תפקיד מרכזי כמקור מידע, אפשור תקשורת, כלי יצירה, או אמצעי להעברת אינפורמציה ואינטראקציות לימודיות. שימוש זה מעלה שאלות יסודיות הנוגעות בהיבטים בסיסיים של המעשה החינוכי, כגון : תפקידי בית הספר בסביבה עתירת טכנולוגיה.
דוגמת רשת תקשורת תלמידים, מורים, הורים – Smart school
אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים, מאפשרים סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות. באמצעות הרשת תלמידים מתקשרים עם תלמידים, תלמידים עם מורים וההיפך, מורים עם מורים, מתאפשרת עבודת צוות ולמידה שיתופית ם עמיתים בתהליכים חינוכיים.
עדיין אנו מצויים בשלב מוקדם מאוד של תהליך הטמעת האינטרנט בחינוך ולנוכח ההנחה שגם הטכנולוגיה משתנה במהירות, מצאנו לנכון להצביע על החשיבות בהטמעת שינוי טכנולוגי בציבור המורים. האופן שבו מקבל קהל המורים את השינוי הטכנולוגי המוכנס לבית הספר הוא בעל השפעה רבה ואף מכרעת על שילובו כאמצעי יעיל לצורכי חינוך והוראה.
בעבודתינו זו אנו מתמקדות ביכולת של מורים להתמודד עם שינוי טכנולוגי בבית ספרם.
הטמעת מערכת לניהול למידה בבתי ספר פותחת צוהר לאינטראקטיביות מקוונת בין עובדי ההוראה, תלמידים והורים.
ברצוננו לבחון את עמדות המורים כלפי הכנסת שינוי טכנולוגי בבית הספר, בבואנו לחקור זאת אנו צופות כי עמדות המורים מושפעות מכמה גורמים, הן מושפעות מהגיל, ממסוגלות עצמית, מההשכלה, שנות הוותק בהוראה, מקצוע ההוראה, ואף מהתפקיד שממלאים בבית הספר.
בשלב זה של איסוף מידע אנסה לנצל את הבלוג, כאן ארכז שאלות וגם תובנות לאורך התהליך.
אשמח לקבל ייעוץ והכוונה למקורות מידע נוספים ואו קישורים לאינפורמציה הרלוונטית.
כל דבר יתקבל בברכה.
דוגמת רשת תקשורת תלמידים, מורים, הורים – Smart school
אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים, מאפשרים סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות. באמצעות הרשת תלמידים מתקשרים עם תלמידים, תלמידים עם מורים וההיפך, מורים עם מורים, מתאפשרת עבודת צוות ולמידה שיתופית ם עמיתים בתהליכים חינוכיים.
עדיין אנו מצויים בשלב מוקדם מאוד של תהליך הטמעת האינטרנט בחינוך ולנוכח ההנחה שגם הטכנולוגיה משתנה במהירות, מצאנו לנכון להצביע על החשיבות בהטמעת שינוי טכנולוגי בציבור המורים. האופן שבו מקבל קהל המורים את השינוי הטכנולוגי המוכנס לבית הספר הוא בעל השפעה רבה ואף מכרעת על שילובו כאמצעי יעיל לצורכי חינוך והוראה.
בעבודתינו זו אנו מתמקדות ביכולת של מורים להתמודד עם שינוי טכנולוגי בבית ספרם.
הטמעת מערכת לניהול למידה בבתי ספר פותחת צוהר לאינטראקטיביות מקוונת בין עובדי ההוראה, תלמידים והורים.
ברצוננו לבחון את עמדות המורים כלפי הכנסת שינוי טכנולוגי בבית הספר, בבואנו לחקור זאת אנו צופות כי עמדות המורים מושפעות מכמה גורמים, הן מושפעות מהגיל, ממסוגלות עצמית, מההשכלה, שנות הוותק בהוראה, מקצוע ההוראה, ואף מהתפקיד שממלאים בבית הספר.
בשלב זה של איסוף מידע אנסה לנצל את הבלוג, כאן ארכז שאלות וגם תובנות לאורך התהליך.
אשמח לקבל ייעוץ והכוונה למקורות מידע נוספים ואו קישורים לאינפורמציה הרלוונטית.
כל דבר יתקבל בברכה.
יום רביעי, 8 בדצמבר 2010
רבות הדרכים ברשת הפייסבוק.
פתחתי פייסבוק, אך טרם הספקתי להתמכר לשגעון הזה שאליו נמשכים כלכך הרבה בני נוער ומבוגרים כאחד.
על היתרונות של הפייסבוק דובר רבות ואף על החסרונות כמו הפצת סיפורים על מקרים בהם תלמידים פתחו קבוצות של הטרדת מורים ואו תלמידים אחרים, ברשתות חברתיות. חוקרת האינטרנט וחברת איגוד האינטרנט הישראלי, צביה אלגלי מתארת באחד ממאמריה את התופעה ומציעה דרכים להתמודדות יצירתית עימה. הרשתות החברתיות הן במה לפעילות חברתית ענפה ולהפצת מסרים חיוביים ומנגד לצערי גם ליצירת קבוצות שטנה והסתה. תלמיד שלימדתי בעבר העלה תמונה של תלמיד אחר והדבר גרם להעלבה ופגיעה בו בגלל הערות מילוליות בוטות, הוסבר לו מיידית שעליו להסיר את התמונה ולמחוק את ההערות.
אסון הכרמל במהלך סוף השבוע האחרון היה הנורא מכל, כאשר לרשת הועלו הדקות האחרונות בחייה של תת ניצב אהובה תומר, מפקדת משטרת חיפה, המהירות הבלתי נתפסת של התפוצה, חולנית וקשה להבנה !!!
בנימה אופטימית יותר אני חייבת לציין את האנשים הטובים שבאמצע הדרך, דווקא עליהם אני מבקשת לשים את אור הזרקורים ובזכותם להעלות נקודות אור, לכבוד חג החנוכה, נקודות אור המחממות את הלב, קבוצות שנפתחו בפייסבוק לצורך מתן תמיכה ועזרה, למשל קבוצה שנפתחה ליצירת קשר עם הנצחת הניספים באסון הכרמל או לזכרם של הקורבנות.
רשת הפייסבוק הפכה להיות רשת מגוייסת ! ממש התנדבות מקוונת בתפוצה ארצית למאבק באסון הכרמל, אזרחים עוזרים לאזרחים. מדובר כאן באנשים שאיבדו את ביתם וכל רכושם שלא לדבר על חפצי אומנות וזכרונות של שנות דור.
בבית סיפרי נשלחה הודעה לכל צוות המורים על איסוף כלי בית, חפצים, בגדים וכו' לפנימיית ימין אורד- גם אתם מוזמנים :-)
מה שריגש אותי במיוחד היתה יוזמה של שני בני נוער והוא הדבר שרץ בתפוצה הכי גדולה, כנראה, שקבעו להגיע בתאריך מסויים לאזור שנשרף כדי לנטוע עצים ולעזור ליער להשתקם.
על היתרונות של הפייסבוק דובר רבות ואף על החסרונות כמו הפצת סיפורים על מקרים בהם תלמידים פתחו קבוצות של הטרדת מורים ואו תלמידים אחרים, ברשתות חברתיות. חוקרת האינטרנט וחברת איגוד האינטרנט הישראלי, צביה אלגלי מתארת באחד ממאמריה את התופעה ומציעה דרכים להתמודדות יצירתית עימה. הרשתות החברתיות הן במה לפעילות חברתית ענפה ולהפצת מסרים חיוביים ומנגד לצערי גם ליצירת קבוצות שטנה והסתה. תלמיד שלימדתי בעבר העלה תמונה של תלמיד אחר והדבר גרם להעלבה ופגיעה בו בגלל הערות מילוליות בוטות, הוסבר לו מיידית שעליו להסיר את התמונה ולמחוק את ההערות.
אסון הכרמל במהלך סוף השבוע האחרון היה הנורא מכל, כאשר לרשת הועלו הדקות האחרונות בחייה של תת ניצב אהובה תומר, מפקדת משטרת חיפה, המהירות הבלתי נתפסת של התפוצה, חולנית וקשה להבנה !!!
בנימה אופטימית יותר אני חייבת לציין את האנשים הטובים שבאמצע הדרך, דווקא עליהם אני מבקשת לשים את אור הזרקורים ובזכותם להעלות נקודות אור, לכבוד חג החנוכה, נקודות אור המחממות את הלב, קבוצות שנפתחו בפייסבוק לצורך מתן תמיכה ועזרה, למשל קבוצה שנפתחה ליצירת קשר עם הנצחת הניספים באסון הכרמל או לזכרם של הקורבנות.
רשת הפייסבוק הפכה להיות רשת מגוייסת ! ממש התנדבות מקוונת בתפוצה ארצית למאבק באסון הכרמל, אזרחים עוזרים לאזרחים. מדובר כאן באנשים שאיבדו את ביתם וכל רכושם שלא לדבר על חפצי אומנות וזכרונות של שנות דור.
בבית סיפרי נשלחה הודעה לכל צוות המורים על איסוף כלי בית, חפצים, בגדים וכו' לפנימיית ימין אורד- גם אתם מוזמנים :-)
מה שריגש אותי במיוחד היתה יוזמה של שני בני נוער והוא הדבר שרץ בתפוצה הכי גדולה, כנראה, שקבעו להגיע בתאריך מסויים לאזור שנשרף כדי לנטוע עצים ולעזור ליער להשתקם.
יום ראשון, 5 בדצמבר 2010
"הנעורים שבאו פתע אל סופם"
הנער, אלעד ריבן, היה רק בן 16, המתנדב שניספה בשריפת הענק בכרמל.
שר החינוך, גדעון סער, ספד לו "הוא היה בן יחיד להוריו ובמותו- לבן האומה"
"הנעורים שבאו פתע אל סופם", עצוב לי מאוד שתמיד שומעים על הטובים שבינינו רק אחרי מותם !
אלעד התנדב במכבי האש במסגרת פרויקט המחוייבות האישית, כמחנכת בשכבת י' הרגשתי צורך עז להתייחס לנושא.
אלעד היה מיוחד במינו, שכן את 60 השעות שהיה מחוייב לתת במסגרת הפרויקט נתן ועוד, המשיך להתנדב גם השנה כשהיה בכיתה יא'. אין הרבה בני נוער שממשיכים להתנדב ולתרום לקהילה ומקרים כגון אלה ראויים להערכה ולציון.
פרויקט מחויבות אישית הוא מיזם של משרד החינוך, שמטרתו להגביר את הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו ועם אוכלוסיות חלשות, וזאת באמצעות מתן עזרה מסוגים שונים. העזרה יכולה להתבטא במתן שיעורים פרטיים חינם לילדים מתקשים, עבודה עם אוטיסטים, שיקום נפגעי תאונות דרכים בבית לוינשטיין, חלוקת חבילות מזון לנזקקים, התנדבות בארגונים המסייעים לילדים כגון אור לחינוך, מתן עזרה סיעודית לקשישים וכן מתן עזרה רפואית לבעלי חיים או התנדבות בבתי מחסה לבעלי חיים. ההתנדבות יכולה להיעשות גם במסגרת ארגוני התנדבות קיימים כגון המשמר האזרחי, מגן דוד אדום או צופי אש. הדרכה במסגרת תנועת נוער מוכרת אף היא כמחויבות אישית, בעוד שמילוי תפקידים שאינם בהדרכה מוכרים חלקית.
על כל תלמיד בהגיעו לכיתה י' להשתתף במיזם כתנאי לזכאות לתעודת הבגרות .במסגרת המיזם על כל תלמיד להתנדב במוסד כלשהו או ליזום פעילות עצמאית למען הקהילה. על הפעילות להיות ללא מטרת רווח כספי. במסגרת המיזם על כל תלמיד להשלים 60 שעות פעילות, כשעתיים בשבוע .
בבית הספר חשפנו את תלמידי השכבה להרבה מוקדי התנדבות, גילינו שיש המבקשים פטור מהפרויקט בעקבות השתתפותם בקבוצות ספורט עירוניות ייצוגיות, ומעט שחיפשו להקל על המשימה בכל דרך אפשרית, תפקידנו להאיר את תשומת ליבם לגבי החשיבות של התרומה והשכר (הלא כספי ) העומד בצידה.
שר החינוך, גדעון סער, ספד לו "הוא היה בן יחיד להוריו ובמותו- לבן האומה"
"הנעורים שבאו פתע אל סופם", עצוב לי מאוד שתמיד שומעים על הטובים שבינינו רק אחרי מותם !
אלעד התנדב במכבי האש במסגרת פרויקט המחוייבות האישית, כמחנכת בשכבת י' הרגשתי צורך עז להתייחס לנושא.
אלעד היה מיוחד במינו, שכן את 60 השעות שהיה מחוייב לתת במסגרת הפרויקט נתן ועוד, המשיך להתנדב גם השנה כשהיה בכיתה יא'. אין הרבה בני נוער שממשיכים להתנדב ולתרום לקהילה ומקרים כגון אלה ראויים להערכה ולציון.
פרויקט מחויבות אישית הוא מיזם של משרד החינוך, שמטרתו להגביר את הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו ועם אוכלוסיות חלשות, וזאת באמצעות מתן עזרה מסוגים שונים. העזרה יכולה להתבטא במתן שיעורים פרטיים חינם לילדים מתקשים, עבודה עם אוטיסטים, שיקום נפגעי תאונות דרכים בבית לוינשטיין, חלוקת חבילות מזון לנזקקים, התנדבות בארגונים המסייעים לילדים כגון אור לחינוך, מתן עזרה סיעודית לקשישים וכן מתן עזרה רפואית לבעלי חיים או התנדבות בבתי מחסה לבעלי חיים. ההתנדבות יכולה להיעשות גם במסגרת ארגוני התנדבות קיימים כגון המשמר האזרחי, מגן דוד אדום או צופי אש. הדרכה במסגרת תנועת נוער מוכרת אף היא כמחויבות אישית, בעוד שמילוי תפקידים שאינם בהדרכה מוכרים חלקית.
על כל תלמיד בהגיעו לכיתה י' להשתתף במיזם כתנאי לזכאות לתעודת הבגרות .במסגרת המיזם על כל תלמיד להתנדב במוסד כלשהו או ליזום פעילות עצמאית למען הקהילה. על הפעילות להיות ללא מטרת רווח כספי. במסגרת המיזם על כל תלמיד להשלים 60 שעות פעילות, כשעתיים בשבוע .
בבית הספר חשפנו את תלמידי השכבה להרבה מוקדי התנדבות, גילינו שיש המבקשים פטור מהפרויקט בעקבות השתתפותם בקבוצות ספורט עירוניות ייצוגיות, ומעט שחיפשו להקל על המשימה בכל דרך אפשרית, תפקידנו להאיר את תשומת ליבם לגבי החשיבות של התרומה והשכר (הלא כספי ) העומד בצידה.
יום רביעי, 24 בנובמבר 2010
המורה בעידן הדיגיטלי
בעיצומו של חיפוש אחר חומרים לעבודת הסמנריון ניתקלתי במאמר יצירתי ומרתק למדי.
המאמר עוסק בתפקיד המורה ותהליך ההוראה הנמצאים כבר שנים תחת לחץ של עריכת שינוי ( Egan, 2002 ). מה שמצא חן בעיניי הוא האופן שבו מתואר המורה בעידן הטכנולוגי.
אנשי החינוך מתארים את המורה כ"אומן מסטר" בסטודיו, כ"מנהל רשת", כשוער בבית מלון או כאוצר במוזיאון.
ג'ון סילי בראון (2006) רואה את תפקיד המורה כדומה ל"אומן המסטר" בסטודיו שלו ואת תהליך הלמידה כ"חברות לתוך הפרקטיקה (העבודה המעשית). הסטודיו הוא בדרך כלל מקום פתוח ובו ניתנת האפשרות ליצור את היצירותיו לעיני כל הנוכחים, המסטר וגם המתלמדים האחרים. המסטר יכול לראות את כל היצירות, ולשים לב לחידושים. המתלמדים אינם מוגבלים ללמוד רק על בסיס המומחיות של המסטר, אלא פעילויותיהם של כל המתלמדים יכולות לשמש להנחיה, הדרכה והכוונה על יצירותיהן של כל אחד ולהשפיע עליהן. הכתיבה בבלוג מתאימה למצב של היצירה בסטודיו לאומנות או אדריכלות. במקרה של סדנה לכתיבה יצירתית , למשל, המורה יכול לקרוא את כל העבודות הכתובות ולציין – את ה"יצירה" המיוחדת.
המורה כ"מנהל רשת" ,פישר (2006) ,מציע לראות את המורה כ"מנהל רשת תקשורת".
מבחינתו תפקידו העיקרי של המורה הוא לסייע לתלמידיו ביצירת הקישורים ורשתות הלמידה, כדי ליצור קישוריות בין מושגים והבנה של רעיונות. רשתות למידה עוזרות לתלמידים בפיתוח כישורים להשגת מטרות ויעדיו של קורס או מקצוע מסוים. במהלך הלמידה, בכל פעם שהלומדים פוגשים מקורות חדשים- המורה מעודד אותם להעריך אותם באופן ביקורתי ולבדוק את אמינותם ואת נחיצותם למטרה שנקבעה.
המורה כ"שוער" בבית מלון ,קורטיס בונק (2007) מציג את המורה כשוער בבית מלון בעידן האינטרנט, אשר כמומחה לסביבתו המקומית מתאמץ לספק לבאי המלון מידע על כל האירועים, המסעדות וההופעות. "מורה השוער" יכוון את תלמידיו למקורות ולהזדמנויות למידה, שהם ,אולי לא מודעים לקיומם. לפי בונק, החיים וגם הלמידה הם מסע. האינטרנט פותח בפני כולנו אפשרויות למידה בלתי מוגבלות.
על ידי המעבר לניהול פרויקטים מבוססי חקר או פתרון בעיות, למידה תוך כדי עיצוב, למידה מבוססת תוצר, או למידת חקר המורה הופך להיות למעשה למדריך הטיולים, למנהיג, מוביל המסע, או לשוער במלון.
חובתנו כמורים לחשוף את התלמידים לכל אותן הזדמנויות למידה המתאימות לדרגת בשלותם ולכישוריהם. זאת, בדומה לשוער בבית המלון המציע לתייר המבקש את עצתו "דברים" (אתרים, אפשרויות בילוי) שהתייר לא ידע שהם קיימים או שהם אפשריים. תפקיד השוער, אם כן, הוא לספק "הנחיה רכה", שלפעמים כוללת הסבר מילולי (בדומה להרצאה מסורתית) או הדרכה לפי מפה, כאשר האפשרות לגילוי נשארת בידי התייר/ אורח המלון עצמו.
המורה כאוצר במוזיאון ,בדומה לבונק (2007) , סימנס מציע שהמורה חייב לקבל על עצמו שני תפקידים:
א. מומחה, בעל ידע מתקדם בתחום דעת נתון
ב. מדריך המעודד ומאפשר חקירה עצמית של תלמידיו
"האוצר" הוא לומד מומחה. הוא אינו מעביר ידע, אלא יוצר מרחבים בהם ניתן לבנות ידע, לחקור אותו, וליצור קישורים בין פיסות מידע וידע. האוצר מכיר את תחום התמחותו היטב.
לסיכום ארבעת במודלים משלבים בין תפיסת מומחיות המורה ובין הבניית הידע של הלומד. כלומר, יש כאן שילוב של החינוך המסורתי והחינוך ההבנייתי, הקונסטרוקטיביסטי בהתייחס ליצירת קישורים בין מושגים בלמידה. בכל אחד מהדימויים לעיל, המורה כאומן מסטר, כמנהל רשת תקשורת, כשוער או כאוצר מושם דגש על מומחיותו של המורה בתפקידו הפעיל של מתן מידע והערכה של פעילויותיהם של תלמידים.
לדעתי המורה בעידן הדיגיטלי משלב את כל ארבעת המודלים בתוכו היות ובעידן הדיגיטלי המורה עומד במעין רשת אשר מצד אחד הוא חונך את תלמידיו ונותן להם משוב , כל התלמידים רואים את התוצרים של כולם, הלמידה הופכת יותר ויותר ללמידה שיתופית, המורה הוא מומחה בתחומו, מפנה אותם למקורות מידע ואתרים נוספים ובכך מעשיר את מקורות המידע עבורם, מעודד אותם לחקור בתוך ים של מידע ולהיות ביקורתיים כלפי המידע בין אם הוא רלוונטי או אמין. עבודת המורה היום היא פשוט אומנות של שילוב ארבעת המודלים.
Learning and Knowing in Networks: Changing roles for Educators and Designers, George Siemens, Presented to ITFORUM for Discussion
January 27, 2008
המאמר עוסק בתפקיד המורה ותהליך ההוראה הנמצאים כבר שנים תחת לחץ של עריכת שינוי ( Egan, 2002 ). מה שמצא חן בעיניי הוא האופן שבו מתואר המורה בעידן הטכנולוגי.
אנשי החינוך מתארים את המורה כ"אומן מסטר" בסטודיו, כ"מנהל רשת", כשוער בבית מלון או כאוצר במוזיאון.
ג'ון סילי בראון (2006) רואה את תפקיד המורה כדומה ל"אומן המסטר" בסטודיו שלו ואת תהליך הלמידה כ"חברות לתוך הפרקטיקה (העבודה המעשית). הסטודיו הוא בדרך כלל מקום פתוח ובו ניתנת האפשרות ליצור את היצירותיו לעיני כל הנוכחים, המסטר וגם המתלמדים האחרים. המסטר יכול לראות את כל היצירות, ולשים לב לחידושים. המתלמדים אינם מוגבלים ללמוד רק על בסיס המומחיות של המסטר, אלא פעילויותיהם של כל המתלמדים יכולות לשמש להנחיה, הדרכה והכוונה על יצירותיהן של כל אחד ולהשפיע עליהן. הכתיבה בבלוג מתאימה למצב של היצירה בסטודיו לאומנות או אדריכלות. במקרה של סדנה לכתיבה יצירתית , למשל, המורה יכול לקרוא את כל העבודות הכתובות ולציין – את ה"יצירה" המיוחדת.
המורה כ"מנהל רשת" ,פישר (2006) ,מציע לראות את המורה כ"מנהל רשת תקשורת".
מבחינתו תפקידו העיקרי של המורה הוא לסייע לתלמידיו ביצירת הקישורים ורשתות הלמידה, כדי ליצור קישוריות בין מושגים והבנה של רעיונות. רשתות למידה עוזרות לתלמידים בפיתוח כישורים להשגת מטרות ויעדיו של קורס או מקצוע מסוים. במהלך הלמידה, בכל פעם שהלומדים פוגשים מקורות חדשים- המורה מעודד אותם להעריך אותם באופן ביקורתי ולבדוק את אמינותם ואת נחיצותם למטרה שנקבעה.
המורה כ"שוער" בבית מלון ,קורטיס בונק (2007) מציג את המורה כשוער בבית מלון בעידן האינטרנט, אשר כמומחה לסביבתו המקומית מתאמץ לספק לבאי המלון מידע על כל האירועים, המסעדות וההופעות. "מורה השוער" יכוון את תלמידיו למקורות ולהזדמנויות למידה, שהם ,אולי לא מודעים לקיומם. לפי בונק, החיים וגם הלמידה הם מסע. האינטרנט פותח בפני כולנו אפשרויות למידה בלתי מוגבלות.
על ידי המעבר לניהול פרויקטים מבוססי חקר או פתרון בעיות, למידה תוך כדי עיצוב, למידה מבוססת תוצר, או למידת חקר המורה הופך להיות למעשה למדריך הטיולים, למנהיג, מוביל המסע, או לשוער במלון.
חובתנו כמורים לחשוף את התלמידים לכל אותן הזדמנויות למידה המתאימות לדרגת בשלותם ולכישוריהם. זאת, בדומה לשוער בבית המלון המציע לתייר המבקש את עצתו "דברים" (אתרים, אפשרויות בילוי) שהתייר לא ידע שהם קיימים או שהם אפשריים. תפקיד השוער, אם כן, הוא לספק "הנחיה רכה", שלפעמים כוללת הסבר מילולי (בדומה להרצאה מסורתית) או הדרכה לפי מפה, כאשר האפשרות לגילוי נשארת בידי התייר/ אורח המלון עצמו.
המורה כאוצר במוזיאון ,בדומה לבונק (2007) , סימנס מציע שהמורה חייב לקבל על עצמו שני תפקידים:
א. מומחה, בעל ידע מתקדם בתחום דעת נתון
ב. מדריך המעודד ומאפשר חקירה עצמית של תלמידיו
"האוצר" הוא לומד מומחה. הוא אינו מעביר ידע, אלא יוצר מרחבים בהם ניתן לבנות ידע, לחקור אותו, וליצור קישורים בין פיסות מידע וידע. האוצר מכיר את תחום התמחותו היטב.
לסיכום ארבעת במודלים משלבים בין תפיסת מומחיות המורה ובין הבניית הידע של הלומד. כלומר, יש כאן שילוב של החינוך המסורתי והחינוך ההבנייתי, הקונסטרוקטיביסטי בהתייחס ליצירת קישורים בין מושגים בלמידה. בכל אחד מהדימויים לעיל, המורה כאומן מסטר, כמנהל רשת תקשורת, כשוער או כאוצר מושם דגש על מומחיותו של המורה בתפקידו הפעיל של מתן מידע והערכה של פעילויותיהם של תלמידים.
לדעתי המורה בעידן הדיגיטלי משלב את כל ארבעת המודלים בתוכו היות ובעידן הדיגיטלי המורה עומד במעין רשת אשר מצד אחד הוא חונך את תלמידיו ונותן להם משוב , כל התלמידים רואים את התוצרים של כולם, הלמידה הופכת יותר ויותר ללמידה שיתופית, המורה הוא מומחה בתחומו, מפנה אותם למקורות מידע ואתרים נוספים ובכך מעשיר את מקורות המידע עבורם, מעודד אותם לחקור בתוך ים של מידע ולהיות ביקורתיים כלפי המידע בין אם הוא רלוונטי או אמין. עבודת המורה היום היא פשוט אומנות של שילוב ארבעת המודלים.
Learning and Knowing in Networks: Changing roles for Educators and Designers, George Siemens, Presented to ITFORUM for Discussion
January 27, 2008
יום רביעי, 17 בנובמבר 2010
סוגי אינטליגנציות
במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של דר' נטע נוצר, עסקנו בשעור האחרון בכמה סוגיות מעניינות במיוחד, והשאלות שהתעוררו היו, מה קורה במוחו של האדם מבחינה קוגניטיבית ? כיצד האדם מנצל אותו ללמידה של חומר חדש ?
אחד מהדברים שעוזרים לנו להבין תהליכים אלה זה האיטליגנציה, ראשוני החוקרים מתייחסים בעבודות המחקר שלהם לכל ההיבטים החינוכיים. הדיון נסב על שלושת סוגי האינטליגנציות :
@ אינטליגנציה אינטלקטואלית
@ אינטליגנציה מלאכותית
@ איטליגנציה ריגשית
האם האינטליגנציה מושפעת מהתורשה או מהסביבה?
האינטליגנציה האינטלקטואלית ה- I.Q , היא מולדת, היא מקיפה את כל פעולות החשיבה, הקוגניציה.
האינטליגנציה הריגשית, ה- E.Q גם היא מולדת, זו עוסקת ביכולת ההבנה והמודעות העצמית, התקשורת הבין אישית והתוך אישית. בעשור האחרון נוהלו מחקרים רבים בתחום אינטליגנציה רגשית. מחקרים אלה כיסו תחומים רבים כגון: חשיבות אינטליגנציה רגשית לניהול חיים יעילים, להצלחה בלימודים, לזוגיות מוצלחת ובעוד מגוון רחב של נסיבות חיים. אחד התחומים החדשים שנחקרו והוכח כי השפעתם רבה, הוא יישום אינטליגנציה רגשית בעולם העבודה. הגדרת אינטליגנציה רגשית - בפשטות ניתן לומר כי אינטליגנציה רגשית הוא שימוש אינטליגנטי ברגשות - אתם גורמים באופן מכוון לרגשות שלכם לפעול למענכם בכך שאתם משתמשים בהם כדי להדריך את התנהגותכם ומחשבותיכם בדרכים התורמות לתוצאות שלכם.
האינטליגנציה המלאכותית, היא נרכשת עם הנסיון, בעבר ניסו לשפר את החשיבה האנושית באמצעות המחשב, ניסו לחקות את מוח האדם על המחשב.
מהי אינטליגנציה בכלל ?
האינטליגנציה היא מכלול הכשרים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. מקור המילה אינטליגנציה הוא במילה הלטינית intelligere, שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. הגדרות רבות של אינטליגנציה מבוססות על משמעות זו
א. יכולת האדם לפתור בעיות חדשות ביעילות, זה לא לדעת עוד פרק או עוד תרגיל, אלא היכולת לפתור בעיה מתמטית, היכולת לקשור אותה לפעולות קודמות, בוחנת את האינטלקט בתהליכי הלמידה בלבד.
ב. בוחנת את איכות האינטלקט כפונקציה של יכולת האדם להתמודד עם אתגרי החיים, ולהסתגל לצרכי החיים המשתנים (סטרנברג) .
הגדרה חדשה זו של האיטליגנציה מתבססת על שלושה יסודות האינטליגנציה:
האנליטי, היצירתי והפרקטי.
ההגדרה המסורתית הישנה התבססה למעשה על הקוגניציה בלבד ! זו החדשה לעומתה היא רחבה ושונה יותר, היא לוקחת בחשבון את אתגרי החיים, את כל תחומי החיים, את ההתמודדויות עם שינויים, עם בעיות חדשות ואת דרכי ההסתגלות בחברה.
ולסיכום לפי וקסלר אינטליגנציה היא היכולת של היחיד לפעול בתכליתיות, לחשוב בהגיון ולהתמודד ביעילות עם הסביבה.
הכושר השכלי מורכב מכשרים ספציפיים בלתי תלויים זה בזה שנבדקים ע"י תת-המבחנים.
למשל, היכולת המילולית ( 1S) אינה תלויה ביכולת הביצועית( S2)
ולמי שרוצה לקרוא עוד על הנושא יכול להגיע לעוד כמה מאמרים מעניינים בנושא,
http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=7432
אחד מהדברים שעוזרים לנו להבין תהליכים אלה זה האיטליגנציה, ראשוני החוקרים מתייחסים בעבודות המחקר שלהם לכל ההיבטים החינוכיים. הדיון נסב על שלושת סוגי האינטליגנציות :
@ אינטליגנציה אינטלקטואלית
@ אינטליגנציה מלאכותית
@ איטליגנציה ריגשית
האם האינטליגנציה מושפעת מהתורשה או מהסביבה?
האינטליגנציה האינטלקטואלית ה- I.Q , היא מולדת, היא מקיפה את כל פעולות החשיבה, הקוגניציה.
האינטליגנציה הריגשית, ה- E.Q גם היא מולדת, זו עוסקת ביכולת ההבנה והמודעות העצמית, התקשורת הבין אישית והתוך אישית. בעשור האחרון נוהלו מחקרים רבים בתחום אינטליגנציה רגשית. מחקרים אלה כיסו תחומים רבים כגון: חשיבות אינטליגנציה רגשית לניהול חיים יעילים, להצלחה בלימודים, לזוגיות מוצלחת ובעוד מגוון רחב של נסיבות חיים. אחד התחומים החדשים שנחקרו והוכח כי השפעתם רבה, הוא יישום אינטליגנציה רגשית בעולם העבודה. הגדרת אינטליגנציה רגשית - בפשטות ניתן לומר כי אינטליגנציה רגשית הוא שימוש אינטליגנטי ברגשות - אתם גורמים באופן מכוון לרגשות שלכם לפעול למענכם בכך שאתם משתמשים בהם כדי להדריך את התנהגותכם ומחשבותיכם בדרכים התורמות לתוצאות שלכם.
האינטליגנציה המלאכותית, היא נרכשת עם הנסיון, בעבר ניסו לשפר את החשיבה האנושית באמצעות המחשב, ניסו לחקות את מוח האדם על המחשב.
מהי אינטליגנציה בכלל ?
האינטליגנציה היא מכלול הכשרים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. מקור המילה אינטליגנציה הוא במילה הלטינית intelligere, שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. הגדרות רבות של אינטליגנציה מבוססות על משמעות זו
א. יכולת האדם לפתור בעיות חדשות ביעילות, זה לא לדעת עוד פרק או עוד תרגיל, אלא היכולת לפתור בעיה מתמטית, היכולת לקשור אותה לפעולות קודמות, בוחנת את האינטלקט בתהליכי הלמידה בלבד.
ב. בוחנת את איכות האינטלקט כפונקציה של יכולת האדם להתמודד עם אתגרי החיים, ולהסתגל לצרכי החיים המשתנים (סטרנברג) .
הגדרה חדשה זו של האיטליגנציה מתבססת על שלושה יסודות האינטליגנציה:
האנליטי, היצירתי והפרקטי.
ההגדרה המסורתית הישנה התבססה למעשה על הקוגניציה בלבד ! זו החדשה לעומתה היא רחבה ושונה יותר, היא לוקחת בחשבון את אתגרי החיים, את כל תחומי החיים, את ההתמודדויות עם שינויים, עם בעיות חדשות ואת דרכי ההסתגלות בחברה.
ולסיכום לפי וקסלר אינטליגנציה היא היכולת של היחיד לפעול בתכליתיות, לחשוב בהגיון ולהתמודד ביעילות עם הסביבה.
הכושר השכלי מורכב מכשרים ספציפיים בלתי תלויים זה בזה שנבדקים ע"י תת-המבחנים.
למשל, היכולת המילולית ( 1S) אינה תלויה ביכולת הביצועית( S2)
ולמי שרוצה לקרוא עוד על הנושא יכול להגיע לעוד כמה מאמרים מעניינים בנושא,
http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=7432
יום רביעי, 10 בנובמבר 2010
רשתות חברתיות וחינוך
כיום כמעט כל אדם יודע שכדי להעביר מסר להמונים כל מה שדרוש הוא מחשב וחיבור לרשת חברתית.
פייסבוק, פלטפורמת הרשת החברתית הגדולה בעולם שאליה מחוברים מאות מיליוני אנשים, נעשתה כבר מזמן לבית השני של בני הנוער שמאמץ בקלות את פלאי הטכנולוגיה .
בפוסטים קודמים שכתבתי, התייחסתי לדרכי התקשורת בין המורה לתלמידים ולהורים, או על אפשרות שילוב התקשוב בהוראה בכלל ובהוראת המתמטיקה בפרט.
השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא,
האם יכולות הרשתות החברתיות שבאינטרנט להשתלב בעבודת ההוראה ולהיות לעזר לאנשי החינוך?
מה שמשך את תשומת ליבי היא הכתבה העוסקת בנושא בירחון נובמבר 2010 של "קשר עין", הכתבה מעלה נקודות חשובות:
מהן למעשה המטרות של הנוער כפי שבאות לידי ביטוי בפייסבוק ? המציאות היא שהתקשורת היא המטרה והרשת היא האמצעי. השאלה המתבקשת היא : מה בדבר התוכן ?
צריך לבחון מחדש את הצורך הכמעט כפייתי הזה של להתחבר לרשת !
הרשת החברתית ממלאה צורך בסיסי של האדם : תקשורת וחיפוש אחר קידמה , בעבר מכשירי התקשורת שימשו אותנו כדי להתקרב זה לזה. פייסבוק מתברגת לתוך הצורך הזה באופן די מדויק. זה התחיל מהסטודנטים והגיע לכולם, אנשי מחשבים, הנוער, ההורים מתוך סקרנות, בתי עסק שגילו את הפוטנציאל שבו אין צורך להמתין שהתוכן יגיע לרשת, אלא ליצור את התוכן ברשת.
אפשר לפתוח פרופיל תחום וייעודי למשתתפי קבוצה מוגדרת מראש, לשלוח קישורים לאתרים שיכולים לסייע להרחיב תחומי דעת, להשתמש במדיה כפורום לכל דבר שבו התלמידים נעזרים זה בזה למטלות שונות עד לפרסום תמונות מהטיול השנתי וזה בעיקר יכול לתרום לגיבוש כיתתי בכיתות חינוך. הדיאלוג הרציף בין המורה לתלמיד הופך להיות משמעותי, הוא פשוט מוגש בעטיפה יותר אטרקטיבית וזה הופך את התקשורת ליותר נגישהומחוייכת.
ומה לגבי טוויטר ? נראה שהרבה יודעים על קיומה, אבל לשם מה צריך רשת חברתית נוספת שמציעה לשלוח ציוצים המוגבלים לאורך של 140 תווים ?
בכתבה מתארים כי המרחק בין טוויטר לחינוך מצטמצם בזכות התקשורת על אותם תחומי עניין, כך בעוד פייסבוק נותרה רשת בעלת דגש חברתי מובהק, פרצה טוויטר דווקא בגלל המינימליזם הוויזואלי שלה וההתקשרות על פי תחומי עניין משותפים ולא על פי קשרים אישיים בלבד. לפי ג'ף פולבר אחד ממייסדי הטוויטר, רעיונות משותפים יוצרים דיאלוג, דיאלוג יוצר קרבה וקרבה יוצרת תוכן פורה.
אם נרצה ואם לאו הטכנולוגיה כבר כאן, התלמידים משייטים ברשתות החברתיות בקלות בהנאה ופרקי זמן השואפים לאינסוף, אז למה לא לנצל את ההזדמנות ולהפוך מערכת בלתי פורמלית זו לשימושית ותומכת בפורמליות שבכיתה.
השילוב של חינוך ורשתות חברתיות הוא חדש יחסית, לכן הוא עדיין בבחינת ניסוי, טעייה, תהייה והסקת מסקנות.
כפי שתיארה מריה מונטסורי לפני כמאה שנה " משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם "
פייסבוק, פלטפורמת הרשת החברתית הגדולה בעולם שאליה מחוברים מאות מיליוני אנשים, נעשתה כבר מזמן לבית השני של בני הנוער שמאמץ בקלות את פלאי הטכנולוגיה .
בפוסטים קודמים שכתבתי, התייחסתי לדרכי התקשורת בין המורה לתלמידים ולהורים, או על אפשרות שילוב התקשוב בהוראה בכלל ובהוראת המתמטיקה בפרט.
השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא,
האם יכולות הרשתות החברתיות שבאינטרנט להשתלב בעבודת ההוראה ולהיות לעזר לאנשי החינוך?
מה שמשך את תשומת ליבי היא הכתבה העוסקת בנושא בירחון נובמבר 2010 של "קשר עין", הכתבה מעלה נקודות חשובות:
מהן למעשה המטרות של הנוער כפי שבאות לידי ביטוי בפייסבוק ? המציאות היא שהתקשורת היא המטרה והרשת היא האמצעי. השאלה המתבקשת היא : מה בדבר התוכן ?
צריך לבחון מחדש את הצורך הכמעט כפייתי הזה של להתחבר לרשת !
הרשת החברתית ממלאה צורך בסיסי של האדם : תקשורת וחיפוש אחר קידמה , בעבר מכשירי התקשורת שימשו אותנו כדי להתקרב זה לזה. פייסבוק מתברגת לתוך הצורך הזה באופן די מדויק. זה התחיל מהסטודנטים והגיע לכולם, אנשי מחשבים, הנוער, ההורים מתוך סקרנות, בתי עסק שגילו את הפוטנציאל שבו אין צורך להמתין שהתוכן יגיע לרשת, אלא ליצור את התוכן ברשת.
אפשר לפתוח פרופיל תחום וייעודי למשתתפי קבוצה מוגדרת מראש, לשלוח קישורים לאתרים שיכולים לסייע להרחיב תחומי דעת, להשתמש במדיה כפורום לכל דבר שבו התלמידים נעזרים זה בזה למטלות שונות עד לפרסום תמונות מהטיול השנתי וזה בעיקר יכול לתרום לגיבוש כיתתי בכיתות חינוך. הדיאלוג הרציף בין המורה לתלמיד הופך להיות משמעותי, הוא פשוט מוגש בעטיפה יותר אטרקטיבית וזה הופך את התקשורת ליותר נגישהומחוייכת.
ומה לגבי טוויטר ? נראה שהרבה יודעים על קיומה, אבל לשם מה צריך רשת חברתית נוספת שמציעה לשלוח ציוצים המוגבלים לאורך של 140 תווים ?
בכתבה מתארים כי המרחק בין טוויטר לחינוך מצטמצם בזכות התקשורת על אותם תחומי עניין, כך בעוד פייסבוק נותרה רשת בעלת דגש חברתי מובהק, פרצה טוויטר דווקא בגלל המינימליזם הוויזואלי שלה וההתקשרות על פי תחומי עניין משותפים ולא על פי קשרים אישיים בלבד. לפי ג'ף פולבר אחד ממייסדי הטוויטר, רעיונות משותפים יוצרים דיאלוג, דיאלוג יוצר קרבה וקרבה יוצרת תוכן פורה.
אם נרצה ואם לאו הטכנולוגיה כבר כאן, התלמידים משייטים ברשתות החברתיות בקלות בהנאה ופרקי זמן השואפים לאינסוף, אז למה לא לנצל את ההזדמנות ולהפוך מערכת בלתי פורמלית זו לשימושית ותומכת בפורמליות שבכיתה.
השילוב של חינוך ורשתות חברתיות הוא חדש יחסית, לכן הוא עדיין בבחינת ניסוי, טעייה, תהייה והסקת מסקנות.
כפי שתיארה מריה מונטסורי לפני כמאה שנה " משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם "
יום שבת, 6 בנובמבר 2010
מחשבות ותובנות
זה קורה לי כל כך הרבה פעמים, במהלך עבודות שיגרתיות בבית, נהיגה או הליכה, בעיקר בתקופות עמוסות שכאלה, אני מוצאת את עצמי חושבת על המון נושאים בזה אחר זה, אם אני לא רושמת לי תזכורת, זה פשוט נשכח, לרוב אלה נשארות רק מחשבות, עכשיו כשיש לי את הבלוג, הכתיבה בבלוג גורמת לי ל"דפדף" בזיכרון על כל אותן מחשבות שזו ההזדמנות להעלות על הכתב, בזכות הכתיבה כאן בבלוג מתאפשרת לי יכולת העמקה ופיתוח החשיבה.
אחת הסיבות שהביאו אותי ללמוד במגמת תיקשוב היא הרצון להתגבר על החסם שהיה לי בישיבה מול המחשב, זה היה בעיקר, להקליד בחינה לתלמידים במתמטיקה וזה גזל ממני המון, המון זמן ואם לא זכרתי לעשות SAVE, תקלה טכנית היתה מוחקת את כל שעות עבודתי, לא שהיום עריכה והקלדת מבחן קצרה יותר אך היא יותר ידידותית ונוחה והחשש כבר לא קיים.
מעבר לזה, מה עוד השתנה ? העבודה בהוראה תמיד היתה רצופה, עמוסה ולחוצה כל כך, לחץ הבחינות שתמיד בפתח, לו"ז צפוף ובלתי גמיש לקראת בגרויות, אז איך נכנס התקשוב בהוראה בימינו, לאן התקדמנו ?
התקשורת ביני לבין תלמידי, ביני לבין ההורים היתה ועדיין דרך טלפון או פגישות פנים מול פנים, בנוסף דרך MAIL או SMART SCHOOL , בפועל ההוראה בכיתות של 35 תלמידים בממוצע וכאן אני חייבת לציין שיש מגמה של שיפור, בשנים קודמות היו 40 תל' בממוצע, ההוראה הפרונטלית, המסורתית, הדיפרנציאלית עוברת כל הזמן שינויים אך אין ניצול מספיק של התקשוב, אין מספיק משאבים.
השינוי הגדול, לדעתי, הוא בחינוך האקדמי, ע"פ מאמרים שקראתי במסגרת הלימודים שלי, באקדמיה, שילוב התקשוב נפוץ הרבה יותר .
בניגוד להוראה המסורתית בה הלמידה מתחילה בכיתה ונגמרת בהכנת מטלות כגון שעורי בית, עבודות ומבחנים, המורה הוא זה שמחליט על מה וכמה ילמדו, היום הלמידה שלי היא שונה בתכלית, המרצה מציג נושאים כלומר מספק מידע ראשוני, מעלה ומעורר שאלות ומפנה למקורות מידע נוספים, מלמדים להעביר ביקורת ולא לקבל כמובן מאליו. כך כל אחד יכול להמשיך ולהתעניין בנושא הרלבנטי לו ובמידה המתאימה לו. למידה כזו מספקת עניין ואפילו יכולה להיות מהנה- כל זה בזכות התקשוב.
במבט לאחור אני שמחה שבחרתי ללמוד את התחום.
בימים אלה אני צריכה להחליט על נושא לסמנריון, יש כבר כיוון אך הדרך עוד ארוכה.
אחת הסיבות שהביאו אותי ללמוד במגמת תיקשוב היא הרצון להתגבר על החסם שהיה לי בישיבה מול המחשב, זה היה בעיקר, להקליד בחינה לתלמידים במתמטיקה וזה גזל ממני המון, המון זמן ואם לא זכרתי לעשות SAVE, תקלה טכנית היתה מוחקת את כל שעות עבודתי, לא שהיום עריכה והקלדת מבחן קצרה יותר אך היא יותר ידידותית ונוחה והחשש כבר לא קיים.
מעבר לזה, מה עוד השתנה ? העבודה בהוראה תמיד היתה רצופה, עמוסה ולחוצה כל כך, לחץ הבחינות שתמיד בפתח, לו"ז צפוף ובלתי גמיש לקראת בגרויות, אז איך נכנס התקשוב בהוראה בימינו, לאן התקדמנו ?
התקשורת ביני לבין תלמידי, ביני לבין ההורים היתה ועדיין דרך טלפון או פגישות פנים מול פנים, בנוסף דרך MAIL או SMART SCHOOL , בפועל ההוראה בכיתות של 35 תלמידים בממוצע וכאן אני חייבת לציין שיש מגמה של שיפור, בשנים קודמות היו 40 תל' בממוצע, ההוראה הפרונטלית, המסורתית, הדיפרנציאלית עוברת כל הזמן שינויים אך אין ניצול מספיק של התקשוב, אין מספיק משאבים.
השינוי הגדול, לדעתי, הוא בחינוך האקדמי, ע"פ מאמרים שקראתי במסגרת הלימודים שלי, באקדמיה, שילוב התקשוב נפוץ הרבה יותר .
בניגוד להוראה המסורתית בה הלמידה מתחילה בכיתה ונגמרת בהכנת מטלות כגון שעורי בית, עבודות ומבחנים, המורה הוא זה שמחליט על מה וכמה ילמדו, היום הלמידה שלי היא שונה בתכלית, המרצה מציג נושאים כלומר מספק מידע ראשוני, מעלה ומעורר שאלות ומפנה למקורות מידע נוספים, מלמדים להעביר ביקורת ולא לקבל כמובן מאליו. כך כל אחד יכול להמשיך ולהתעניין בנושא הרלבנטי לו ובמידה המתאימה לו. למידה כזו מספקת עניין ואפילו יכולה להיות מהנה- כל זה בזכות התקשוב.
במבט לאחור אני שמחה שבחרתי ללמוד את התחום.
בימים אלה אני צריכה להחליט על נושא לסמנריון, יש כבר כיוון אך הדרך עוד ארוכה.
יום רביעי, 27 באוקטובר 2010
סביבות למידה
בפתחו של הסמסטר האחרון אנו עומדים, נפגשים עם מרצים מוכרים ואף חדשים, ישר אל תוך המים העמוקים !
יצאנו לדרך בחיפוש אחר מושג אותו צריך לערוך בוויקי במסגרת הקורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים שמעביר דר' אלון הסגל,
נזכרתי בספרו של גבריאל סולומון, טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, מה שהביא אותי לכתוב על סביבות למידה.
הסביבה הלימודית בבית הספר מהווה תשתית חשובה להתרחשות תהליכי הוראה ולמידה.
סביבה עשירה במקורות מידע ובאמצעים וכלים לעיבוד המידע מאפשרת למורים להתנסות בדרכי הוראה מגוונות ומותאמות ללומדים השונים, ומזמנת לתלמידים הזדמנויות למידה מעניינות ומאתגרות והתפתחות של מיומנויות וכישורים מתאימים.
מה שמחבר אותי להשתלמות של הוראה דיפרנציאלית שבה אני משתלמת, וזו רק אחת מן ההשתלמויות...
בספרו של גבריאל סלומון נכתב על הרציונאל לעיצובה של סביבת לימוד עתירת טכנולוגיה.
הדגש הוא על עיצובה של סביבה לימודית שלמה, על תכניה פעילויותיה, היחסים שבה והתפקידים שמשתתפיה מבצעים.
שינויים מקומיים וספציפיים, דוגמת תוכנת מחשב חדשה או סידור שולחנות חדש, לא יצלחו. שכן שינויים כאלה דינם להיטמע בלי להותיר עקבות במכלול הרחב של חיי הכיתה ובית הספר. השינוי צריך להיות של כלל הסביבה הלימודית.
הבסיס של סביבה לימודית חדשה חייב להתבצע על בסיס רציונאל שאינו טכנולוגי. מאחר ועוסקים בנושא הלמידה עומדים לרשותנו חידושי הפסיכולוגיה של הלמידה, בעיקר מה שמכונה "למידה קונסטרוקטיווסטית" וחידושי הטכנולוגיה המאפשרים זאת. צריך להבין כי למידה טובה אינה סתם עניין של קליטה של ידע מוכן ומוגש במינון מתאים ובצורה מעוררת תאבון, אלא תהליך של הבנייה, תהליך של הפיכה פעילה של מידע לידע. לא פחות חשוב הוא התהליך הבין אישי שהלמידה תופסת. כיוון שלמידה טובה נעשית בתוך צוות ועל ידי צוות. אנו לא רק יצורים חברתיים אלא גם, ואולי בעיקר, לומדים חברתיים.
יצאנו לדרך בחיפוש אחר מושג אותו צריך לערוך בוויקי במסגרת הקורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים שמעביר דר' אלון הסגל,
נזכרתי בספרו של גבריאל סולומון, טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, מה שהביא אותי לכתוב על סביבות למידה.
הסביבה הלימודית בבית הספר מהווה תשתית חשובה להתרחשות תהליכי הוראה ולמידה.
סביבה עשירה במקורות מידע ובאמצעים וכלים לעיבוד המידע מאפשרת למורים להתנסות בדרכי הוראה מגוונות ומותאמות ללומדים השונים, ומזמנת לתלמידים הזדמנויות למידה מעניינות ומאתגרות והתפתחות של מיומנויות וכישורים מתאימים.
מה שמחבר אותי להשתלמות של הוראה דיפרנציאלית שבה אני משתלמת, וזו רק אחת מן ההשתלמויות...
בספרו של גבריאל סלומון נכתב על הרציונאל לעיצובה של סביבת לימוד עתירת טכנולוגיה.
הדגש הוא על עיצובה של סביבה לימודית שלמה, על תכניה פעילויותיה, היחסים שבה והתפקידים שמשתתפיה מבצעים.
שינויים מקומיים וספציפיים, דוגמת תוכנת מחשב חדשה או סידור שולחנות חדש, לא יצלחו. שכן שינויים כאלה דינם להיטמע בלי להותיר עקבות במכלול הרחב של חיי הכיתה ובית הספר. השינוי צריך להיות של כלל הסביבה הלימודית.
הבסיס של סביבה לימודית חדשה חייב להתבצע על בסיס רציונאל שאינו טכנולוגי. מאחר ועוסקים בנושא הלמידה עומדים לרשותנו חידושי הפסיכולוגיה של הלמידה, בעיקר מה שמכונה "למידה קונסטרוקטיווסטית" וחידושי הטכנולוגיה המאפשרים זאת. צריך להבין כי למידה טובה אינה סתם עניין של קליטה של ידע מוכן ומוגש במינון מתאים ובצורה מעוררת תאבון, אלא תהליך של הבנייה, תהליך של הפיכה פעילה של מידע לידע. לא פחות חשוב הוא התהליך הבין אישי שהלמידה תופסת. כיוון שלמידה טובה נעשית בתוך צוות ועל ידי צוות. אנו לא רק יצורים חברתיים אלא גם, ואולי בעיקר, לומדים חברתיים.
יום שישי, 10 בספטמבר 2010
רגע חושבים, הגיגים לפתיחת שנה.
זהו השנה התחילה, מלאת ציפיות והתרגשות, נשאבתי חזרה לתוך השיגרה הסוחפת והעמוסה.
חופשת הסמסטר וימי החג מאפשרים כמה רגעי מנוחה, דפדוף בעתון ידיעות אחרונות הביא אותי לכמה כתבות מעניינות, רגע לפני השנה החדשה, העתידן פרופ' דוד פסיג מגיש תחזית מיוחדת לגבי טכנולוגיות עתידיות והשפעתן על המערכות הכלכליות, החברתיות, והחינוכיות.
בגדול, תחום לימודי העתיד מנסה להבין אילו דברים יישארו כפי שהם היום, מה עתיד להשתנות , אילו חידושים צפויים לנו וכיצד נעמוד באתגר הזה ? פסיג מתייחס לשאלות כמו, האם הפערים החברתיים בישראל ימשיכו להתרחב ? האם השד העדתי ימשיך ללוות את חיינו ? האם צפוייה "מהפכה ירוקה" בישראל ? האם תחול עלייה במוטיבציה של בני הנוער להתגייס לצה"ל ? ושאלת השאלות, האם בני הנוער ימצו את הרשתות החברתיות ויזנחו אותן ?
אחד המודלים בחקר העתיד מצביע על כך שהמוטיבציה להתגייס לצה"ל תלך ותגדל... דבר משמח ומעודד,
לגבי הרשתות החברתיות, הורים ומחנכים רבים סבורים כי הפייסבוק הוא טרנד חולף, שיאבד בקרוב את מרכזיותו בשיח של הצעירים.
לפי פסיג, מעמדו של הפייסבוק רק ילך ויתעצם, בני הדור הצעיר שלנו מחפשים איך להרחיב את הקשרים החברתיים שלהם. כל טכנולוגיה שתאפשר להם להתנסות בהעצמת הקשרים הללו בצורה אותנטית תתקבל בברכה ובהתלהבות.
החוכמה של אנשי האינטרנט והטכנולוגיה תהיה להבין היטב את הצורך הזה ולתפור לו מוצרים ושירותים נוספים.
אני יכולה לספר לכם מחוויות הימים הראשונים בבית הספר, כאשר העברתי דף קשר בין התלמידים שלי בקבוצות הלימוד השונות, ביקשתי מהם למלא מס' טלפון, פלאפון וכתובת Email להעברת הודעות או דפי עבודה, רבים מהתלמידים הסבו את תשומת ליבי שאין להם בכלל אימייל ואם יש הוא אינו פעיל והם בכלל לא משתמשים בו, אי לכך חשבתי שאוכל להיעזר באתר ביה"ס, נכון לרגע זה, אין לי עדיין גישה להכניס אליו מידע, לצערי יש גורמים מעכבים ודרך ההתנהלות אינה מאפשרת התייעלות במערך הלימודי.
נסכם במשפט אחד : חפשו אותי בפייסבוק :-)
חופשת הסמסטר וימי החג מאפשרים כמה רגעי מנוחה, דפדוף בעתון ידיעות אחרונות הביא אותי לכמה כתבות מעניינות, רגע לפני השנה החדשה, העתידן פרופ' דוד פסיג מגיש תחזית מיוחדת לגבי טכנולוגיות עתידיות והשפעתן על המערכות הכלכליות, החברתיות, והחינוכיות.
בגדול, תחום לימודי העתיד מנסה להבין אילו דברים יישארו כפי שהם היום, מה עתיד להשתנות , אילו חידושים צפויים לנו וכיצד נעמוד באתגר הזה ? פסיג מתייחס לשאלות כמו, האם הפערים החברתיים בישראל ימשיכו להתרחב ? האם השד העדתי ימשיך ללוות את חיינו ? האם צפוייה "מהפכה ירוקה" בישראל ? האם תחול עלייה במוטיבציה של בני הנוער להתגייס לצה"ל ? ושאלת השאלות, האם בני הנוער ימצו את הרשתות החברתיות ויזנחו אותן ?
אחד המודלים בחקר העתיד מצביע על כך שהמוטיבציה להתגייס לצה"ל תלך ותגדל... דבר משמח ומעודד,
לגבי הרשתות החברתיות, הורים ומחנכים רבים סבורים כי הפייסבוק הוא טרנד חולף, שיאבד בקרוב את מרכזיותו בשיח של הצעירים.
לפי פסיג, מעמדו של הפייסבוק רק ילך ויתעצם, בני הדור הצעיר שלנו מחפשים איך להרחיב את הקשרים החברתיים שלהם. כל טכנולוגיה שתאפשר להם להתנסות בהעצמת הקשרים הללו בצורה אותנטית תתקבל בברכה ובהתלהבות.
החוכמה של אנשי האינטרנט והטכנולוגיה תהיה להבין היטב את הצורך הזה ולתפור לו מוצרים ושירותים נוספים.
אני יכולה לספר לכם מחוויות הימים הראשונים בבית הספר, כאשר העברתי דף קשר בין התלמידים שלי בקבוצות הלימוד השונות, ביקשתי מהם למלא מס' טלפון, פלאפון וכתובת Email להעברת הודעות או דפי עבודה, רבים מהתלמידים הסבו את תשומת ליבי שאין להם בכלל אימייל ואם יש הוא אינו פעיל והם בכלל לא משתמשים בו, אי לכך חשבתי שאוכל להיעזר באתר ביה"ס, נכון לרגע זה, אין לי עדיין גישה להכניס אליו מידע, לצערי יש גורמים מעכבים ודרך ההתנהלות אינה מאפשרת התייעלות במערך הלימודי.
נסכם במשפט אחד : חפשו אותי בפייסבוק :-)
יום ראשון, 29 באוגוסט 2010
הרפורמה יוצאת לדרך !
נכנסים לרפורמה חדשה!
אצלינו לפחות, לא עוד כיתות עמוסות ודחוסות בנות 40 תלמידים שבהן לא כל אחד משמיע את קולו, תלמידים שאליהם לא הספקנו להגיע, לא עוד המשפט– "תפסת מרובה לא תפסת !"
כולי התרגשות, לקראת שנת הלימודים העומדת בפתח בסימן התחדשות, משימה נוספת לי על הפרק – חינוך כיתה בשכבת י'.
שימו לב :-) לפי הרפורמה זו לא תהיה כיתה אלה קבוצת הנחיה, ואני לא אהיה מחנכת אלא מנחת קבוצה וזו לא תהיה עוד י'1 או י' 3 , אלא הקבוצה של ורד ! האחריות על כל תלמיד מהקבוצה הולכת להיות יותר לוחצת והדוקה ברמה האישית על כל הפרמטרים הנוגעים בדבר...
הכיתה היא אולי הדבר הבסיסי ביותר בבית הספר. שנים אחרי שיוצאים ממערכת החינוך, עדיין זוכרים אם הייתם בכיתה י"א 2 או 1, ונזכרים מדי פעם במחנכת.
שינוי במהות.
על פי מודל ייחודי בשם "להיות איתך", שגובש בתיכון חדש בהרצליה, אין יותר כיתות, אלא רק קבוצות לימוד על פי רמה והישגים, סוף לכיתות האם, מעתה יהיו קבוצות הנחיה, ושעורי החינוך יתנהלו בקבוצות קטנות, מחנך הכיתה הוא מנחה הקבוצה.
לכל תלמיד מורכבת מערכת שעות אישית, ואת כל אחד מהמקצועות הוא לומד בקבוצה אחרת, עם תלמידים שיכולתם באותו המקצוע דומה לשלו.
התלמידים יכולים לעבור לקבוצה אחרת, מתקדמת יותר או זקוקה יותר לחיזוק, על פי קצב התקדמותם האישי. בכל שיעור ישתתפו כ-20 תלמידים בלבד, בניגוד לכיתה ממוצעת בתיכון רגיל, שבה מספר התלמידים נע בין 30 ל-40.
על מנת שלא לזנוח לגמרי את היתרונות החברתיים והחינוכיים הקיימים בכיתה גרעינית, התלמידים מחולקים ל"קבוצות הנחיה" של 15, אשר להן מנחה קבוע מצוות בית הספר. כל אחד מהמורים מחויב בהנחיה אישית של קבוצה, גם המורה לספורט או המורה לאמנות, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת. אני מוצאת בכך התקדמות והתפתחות עצומה, מניסיוני מעטים הם המורים שמוכנים לחנך, מאז ומתמיד עבודת החינוך היתה מחייבת עמוסה ושוחקת. בבית הספר שבו החלה התוכנית מספרים כי בגלל גודלה הייחודי של הקבוצה התלמידים מפתחים כלפיה מחויבות ושייכות.
התלמידים עדיין מתרגלים
מנהל בית הספר, יעקב נחום, מספר כי אחוזי הזכאות לבגרות עלו מ-67 ליותר מ-80, וכי שיעור הנשירה ירד מחמישה אחוזים לאפס. נחום זוקף זאת ליחס האישי שהשיטה מאפשרת להעניק לתלמידים.
"קבוצות הלימוד הן הומוגניות ולא הטרוגניות, והתלמיד משובץ לפי הישגיו ושיח שמתקיים איתו", אומר נחום, "בכיתות הטרוגניות, אצל תלמיד שחלש במקצוע מסוים יכול להיווצר תסכול שמשפיע גם על המקצועות האחרים. בקבוצה אינטימית קשה יותר ללכת לאיבוד, ולכן החלטנו לשבור את התבנית".
המהלך קיבל את תמיכת העירייה, ובימים אלו מגיעים לבתי הספר נציגים של בתי ספר ושל רשויות מקומיות נוספות כדי לבחון את המודל. בתיכון חדש מקווים כי היוזמה המקומית שלהם תביא לרפורמה בחינוך העל יסודי, שאותה המערכת מנסה להשיג זה זמן רב !
התלמידים עדיין מתרגלים לשינוי. "יש חסרונות ויש יתרונות", מספר דניאל, תלמיד שכבת י', "אין לך הכיתה שלך, שאתה מתגבש איתה ושייך לה, אבל לכל אחד יש מנחה משלו". בבית הספר מודעים לכך
"דיברנו על זה שהתלמידים אולי זקוקים לשייכות פיזית, לשולחן משלהם בכיתה משלהם. אנחנו מנסים לחשוב על פתרון לטווח ארוך", מספרת אחת המורות "כמורה אני רואה שבשיטה שלנו לכל התלמידים יש יותר ביטוי. לא רק לתלמידים הטובים שבולטים בכיתות הגדולות".
"בזכות קבוצות ההנחיה הקטנות הקהילה בבית הספר הפכה להיות ערך משמעותי", מסכם המנהל יעקב נחום. "רפורמה עצמאית שלנו בתוך המערכת היא אחריות גדולה, אבל למדנו שאין משהו שהוא בלתי אפשרי".
סקרנות גדולה מאוד השתלטה עליי, אני רואה הזדמנות זו הזדמנות פז שנפלה בחלקי.
אצלינו לפחות, לא עוד כיתות עמוסות ודחוסות בנות 40 תלמידים שבהן לא כל אחד משמיע את קולו, תלמידים שאליהם לא הספקנו להגיע, לא עוד המשפט– "תפסת מרובה לא תפסת !"
כולי התרגשות, לקראת שנת הלימודים העומדת בפתח בסימן התחדשות, משימה נוספת לי על הפרק – חינוך כיתה בשכבת י'.
שימו לב :-) לפי הרפורמה זו לא תהיה כיתה אלה קבוצת הנחיה, ואני לא אהיה מחנכת אלא מנחת קבוצה וזו לא תהיה עוד י'1 או י' 3 , אלא הקבוצה של ורד ! האחריות על כל תלמיד מהקבוצה הולכת להיות יותר לוחצת והדוקה ברמה האישית על כל הפרמטרים הנוגעים בדבר...
הכיתה היא אולי הדבר הבסיסי ביותר בבית הספר. שנים אחרי שיוצאים ממערכת החינוך, עדיין זוכרים אם הייתם בכיתה י"א 2 או 1, ונזכרים מדי פעם במחנכת.
שינוי במהות.
על פי מודל ייחודי בשם "להיות איתך", שגובש בתיכון חדש בהרצליה, אין יותר כיתות, אלא רק קבוצות לימוד על פי רמה והישגים, סוף לכיתות האם, מעתה יהיו קבוצות הנחיה, ושעורי החינוך יתנהלו בקבוצות קטנות, מחנך הכיתה הוא מנחה הקבוצה.
לכל תלמיד מורכבת מערכת שעות אישית, ואת כל אחד מהמקצועות הוא לומד בקבוצה אחרת, עם תלמידים שיכולתם באותו המקצוע דומה לשלו.
התלמידים יכולים לעבור לקבוצה אחרת, מתקדמת יותר או זקוקה יותר לחיזוק, על פי קצב התקדמותם האישי. בכל שיעור ישתתפו כ-20 תלמידים בלבד, בניגוד לכיתה ממוצעת בתיכון רגיל, שבה מספר התלמידים נע בין 30 ל-40.
על מנת שלא לזנוח לגמרי את היתרונות החברתיים והחינוכיים הקיימים בכיתה גרעינית, התלמידים מחולקים ל"קבוצות הנחיה" של 15, אשר להן מנחה קבוע מצוות בית הספר. כל אחד מהמורים מחויב בהנחיה אישית של קבוצה, גם המורה לספורט או המורה לאמנות, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת. אני מוצאת בכך התקדמות והתפתחות עצומה, מניסיוני מעטים הם המורים שמוכנים לחנך, מאז ומתמיד עבודת החינוך היתה מחייבת עמוסה ושוחקת. בבית הספר שבו החלה התוכנית מספרים כי בגלל גודלה הייחודי של הקבוצה התלמידים מפתחים כלפיה מחויבות ושייכות.
התלמידים עדיין מתרגלים
מנהל בית הספר, יעקב נחום, מספר כי אחוזי הזכאות לבגרות עלו מ-67 ליותר מ-80, וכי שיעור הנשירה ירד מחמישה אחוזים לאפס. נחום זוקף זאת ליחס האישי שהשיטה מאפשרת להעניק לתלמידים.
"קבוצות הלימוד הן הומוגניות ולא הטרוגניות, והתלמיד משובץ לפי הישגיו ושיח שמתקיים איתו", אומר נחום, "בכיתות הטרוגניות, אצל תלמיד שחלש במקצוע מסוים יכול להיווצר תסכול שמשפיע גם על המקצועות האחרים. בקבוצה אינטימית קשה יותר ללכת לאיבוד, ולכן החלטנו לשבור את התבנית".
המהלך קיבל את תמיכת העירייה, ובימים אלו מגיעים לבתי הספר נציגים של בתי ספר ושל רשויות מקומיות נוספות כדי לבחון את המודל. בתיכון חדש מקווים כי היוזמה המקומית שלהם תביא לרפורמה בחינוך העל יסודי, שאותה המערכת מנסה להשיג זה זמן רב !
התלמידים עדיין מתרגלים לשינוי. "יש חסרונות ויש יתרונות", מספר דניאל, תלמיד שכבת י', "אין לך הכיתה שלך, שאתה מתגבש איתה ושייך לה, אבל לכל אחד יש מנחה משלו". בבית הספר מודעים לכך
"דיברנו על זה שהתלמידים אולי זקוקים לשייכות פיזית, לשולחן משלהם בכיתה משלהם. אנחנו מנסים לחשוב על פתרון לטווח ארוך", מספרת אחת המורות "כמורה אני רואה שבשיטה שלנו לכל התלמידים יש יותר ביטוי. לא רק לתלמידים הטובים שבולטים בכיתות הגדולות".
"בזכות קבוצות ההנחיה הקטנות הקהילה בבית הספר הפכה להיות ערך משמעותי", מסכם המנהל יעקב נחום. "רפורמה עצמאית שלנו בתוך המערכת היא אחריות גדולה, אבל למדנו שאין משהו שהוא בלתי אפשרי".
סקרנות גדולה מאוד השתלטה עליי, אני רואה הזדמנות זו הזדמנות פז שנפלה בחלקי.
יום שני, 23 באוגוסט 2010
מהפכה בחינוך
כשבועיים לפתיחת שנת הלימודים, אני עומדת לחזור לשיגרה, אמנם עשיתי שינוי, מעבר לבית ספר חדש ואני תוהה איזה מקום תופסת הטכנולוגיה בו, האם יש השקעה בפיתוח מדיניות התקשוב והאם יש פתיחות ונכונות לחדשנות מבחינת צוות ההוראה ?
מערכת החינוך זקוקה למהפכה. טכנולוגיות המידע החדשות הגיעו לבשלות מספקת כדי לספק את הסביבה שיכולה לתמוך במהפכה חינוכית. מהירות השינויים בעולם הולכת וגוברת וקשה לחזות מה יהיה היישום הטכנולוגי האולטימטיבי שלאחריו עולם החינוך יראה אחרת. בעשור האחרון מדברים אנשי החינוך על חדשנות חינוכית, החדשנות החינוכית קשורה למיומנויות רבות בינהם כישורי המידע בחינוך בכלל ובחינוך הדיגיטלי בפרט. כישורים אלו כרוכים באיתור מידע, בניתוחו, בתרגומו ויישומו באופן מיומן והתאמתו לצרכים. בעידן הטכנולוגי הלומד לומד לשלב בין כל המיומנויות שהכיר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ומאגרי מידע ממוחשבים. הגישה הרווחת כיום במערכת החינוך העולמית היא " ללמוד כיצד ללמוד " .
השאלה החדשה המתבקשת מכך היא איך ללמד את התלמיד היום? או איך להכשיר את הלומד ללמוד דרך מקורות מידע שונים?
יכולת השימוש במאגרי מידע ממוחשבים והיכולת להעריך ממקורות מידע מרובים באינטרנט הוא חלק ממערך הלמידה שנועד לחשוף את התלמיד למקורות מידע מגוונים הנחוצים לו לביצוע למידת חקר, הלמידה הזו אינה יכולה להתחולל בין כותלי בית הספר ויש לתת לה לפרוץ את כותלי בית הספר וללמד את התלמיד, לאסוף מידע ממאגרי האינטרנט השונים בעולם. כך נוצרה לה מציאות חדשה שבה ההתחברות למאגרי מידע בינלאומיים היא חלק משגרה המתגבשת ואין בית הספר עוד יכול להיות מנותק מהעולם המדעי הסובב אותנו.
השינויים החינוכיים הנם תהליכים דינמיים הכרוכים בשינוי דפוסי פעולה אצל כל הגורמים המעורבים בשינוי, והתאמתם לשינוים בסביבה. הגורם החשוב ביותר בהכנסת השינוי הוא מנהל בית הספר. מחקרים מראים כי רוב בתי הספר שבהם השינוי בא מהמנהל הצליחו יותר , כיוון שמעורבותו נתפסת כרצינית , מספקת ומגייסת את המשאבים הנדרשים, תמיכתם של המורים לא פחות חשובה שכן התנגדותם היכולה לנבוע מניסיונות כושלים או חוסר תמורה, החוקרים טוענים כי הכשרת המורים הוא תנאי הכרחי כשמדובר בהחדרת שינוים ושיפורים לבית-הספר. החדרת שינויי אינה תהליך קל ופשוט, הוא מלווה בקשיים ודילמות רבות . מאז ומעולם מקובל ונהוג שכל דור מכשיר את הדור הבא אחריו לקראת העתיד. אולם העתיד שבפניו אנו עומדים אינו דומה לעתיד שדורות קודם עמדו בפניו. היות ואנחנו נמצאים בתפר. לפי פסיג קיימים שלושה גלים לשינוי ואנו נמצאים בגל השלישי של השינוי וגל זה עוסק בחינוך כשהאתגר העומד לפנינו הוא פיתוח מיומנויות.
בקישור הבא, מתואר תקציר של מחקר שממנו עולה תמונה אופטימלית לגבי האפשרות של יצירת שינוי מהותי במערכת הבית סיפרית המתמקד בפיתוח ייחודי של תרבות בית הספר במישור החינוכי- ערכי-פדגוגי, תוך תהליך מוצלח של הטמעת התקשוב בבית הספר.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=242
מהן המיומנויות שעל מערכת החינוך לפתח ולהנחיל?
כיצד אנו נערכים להכין את הדור הבא להתמודד עם הדרישות החדשות של החברה ?
אנו אנשי החינוך נצטרך לתת את הדעת כדי שתלמידינו דור המחר יצליחו בעתידם.
אנסה להתייחס לכך בהמשך.
מערכת החינוך זקוקה למהפכה. טכנולוגיות המידע החדשות הגיעו לבשלות מספקת כדי לספק את הסביבה שיכולה לתמוך במהפכה חינוכית. מהירות השינויים בעולם הולכת וגוברת וקשה לחזות מה יהיה היישום הטכנולוגי האולטימטיבי שלאחריו עולם החינוך יראה אחרת. בעשור האחרון מדברים אנשי החינוך על חדשנות חינוכית, החדשנות החינוכית קשורה למיומנויות רבות בינהם כישורי המידע בחינוך בכלל ובחינוך הדיגיטלי בפרט. כישורים אלו כרוכים באיתור מידע, בניתוחו, בתרגומו ויישומו באופן מיומן והתאמתו לצרכים. בעידן הטכנולוגי הלומד לומד לשלב בין כל המיומנויות שהכיר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ומאגרי מידע ממוחשבים. הגישה הרווחת כיום במערכת החינוך העולמית היא " ללמוד כיצד ללמוד " .
השאלה החדשה המתבקשת מכך היא איך ללמד את התלמיד היום? או איך להכשיר את הלומד ללמוד דרך מקורות מידע שונים?
יכולת השימוש במאגרי מידע ממוחשבים והיכולת להעריך ממקורות מידע מרובים באינטרנט הוא חלק ממערך הלמידה שנועד לחשוף את התלמיד למקורות מידע מגוונים הנחוצים לו לביצוע למידת חקר, הלמידה הזו אינה יכולה להתחולל בין כותלי בית הספר ויש לתת לה לפרוץ את כותלי בית הספר וללמד את התלמיד, לאסוף מידע ממאגרי האינטרנט השונים בעולם. כך נוצרה לה מציאות חדשה שבה ההתחברות למאגרי מידע בינלאומיים היא חלק משגרה המתגבשת ואין בית הספר עוד יכול להיות מנותק מהעולם המדעי הסובב אותנו.
השינויים החינוכיים הנם תהליכים דינמיים הכרוכים בשינוי דפוסי פעולה אצל כל הגורמים המעורבים בשינוי, והתאמתם לשינוים בסביבה. הגורם החשוב ביותר בהכנסת השינוי הוא מנהל בית הספר. מחקרים מראים כי רוב בתי הספר שבהם השינוי בא מהמנהל הצליחו יותר , כיוון שמעורבותו נתפסת כרצינית , מספקת ומגייסת את המשאבים הנדרשים, תמיכתם של המורים לא פחות חשובה שכן התנגדותם היכולה לנבוע מניסיונות כושלים או חוסר תמורה, החוקרים טוענים כי הכשרת המורים הוא תנאי הכרחי כשמדובר בהחדרת שינוים ושיפורים לבית-הספר. החדרת שינויי אינה תהליך קל ופשוט, הוא מלווה בקשיים ודילמות רבות . מאז ומעולם מקובל ונהוג שכל דור מכשיר את הדור הבא אחריו לקראת העתיד. אולם העתיד שבפניו אנו עומדים אינו דומה לעתיד שדורות קודם עמדו בפניו. היות ואנחנו נמצאים בתפר. לפי פסיג קיימים שלושה גלים לשינוי ואנו נמצאים בגל השלישי של השינוי וגל זה עוסק בחינוך כשהאתגר העומד לפנינו הוא פיתוח מיומנויות.
בקישור הבא, מתואר תקציר של מחקר שממנו עולה תמונה אופטימלית לגבי האפשרות של יצירת שינוי מהותי במערכת הבית סיפרית המתמקד בפיתוח ייחודי של תרבות בית הספר במישור החינוכי- ערכי-פדגוגי, תוך תהליך מוצלח של הטמעת התקשוב בבית הספר.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=242
מהן המיומנויות שעל מערכת החינוך לפתח ולהנחיל?
כיצד אנו נערכים להכין את הדור הבא להתמודד עם הדרישות החדשות של החברה ?
אנו אנשי החינוך נצטרך לתת את הדעת כדי שתלמידינו דור המחר יצליחו בעתידם.
אנסה להתייחס לכך בהמשך.
יום רביעי, 18 באוגוסט 2010
תקלה בטוויטר
תקלה בטוויטר אפשרה יותר מ-140 תווים .
ידיעה זו העלתה חיוך על פניי,
תקלה שנמשכה זמן קצר איפשרה לכל גולש לעקוף את מגבלת 140 התווים של טוויטר. אחד הגולשים החליט לפרסם את הפרק הראשון של ספר בראשית במלואו !!!
הפרק הראשון של ספר בראשית - ובו סיפור בריאת העולם, פורסם במלואו בטוויטר - שירות זעיר בלוגים שמגביל הודעות ל-140 תווים. זאת בשל תקלה בשרות.
אני תוהה, יש אנשים שמחכים להזדמנויות פז שכאלה ???
מה קורה כאן ?
בעודי כותבת שורות אלה, מדברים בתוכנית הלילה, של ערוץ 10 "צינור לילה" על הטוויטר וחידושיו... ולא רק על הטוויטר, אלא על כל החידושים האחרונים מכל הרשתות החברתיות , היישומים וחדשות אתרי האינטרנט החמות.
נחזור לתקלה, מקורה היה בכפתור ה-"Tweet" שהשיקו לאחרונה בטוויטר, שמאפשר לחלוק קישורים בקלות ישירות מתוך אתרים (בדומה לכפתורים של Digg ו-Like של פייסבוק)למעט הפרק של בראשית (יותר מ-3,000 תווים בגירסה האנגלית), גולשים נוספים ניסו להכניס טקסטים ארוכים, על פי הדיווח. אחד העובדים בטוויטר ענה בקבוצת הדיון שהתקלה תטופל, וכבר במהלך הלילה היא אכן תוקנה, והציוצים הארוכים נמחקו.
מכתבתו של אהוד קינן, 15.8.2010 ב Ynet .
טוויטר נחשבת כרשת החברתית המקוונת השלישית בגודלה לאחר פייסבוק ומייספייס, ומספר המשתמשים בה גדל בשנה האחרונה ב - 900%.
העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet) שאורכו עד 140 תווים, ואותו יכולים לראות כל העוקבים אחריך בדף הבית שלהם ולהפך: רישום לעקיבה (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא רושם. כמו כן ניתן להגיב למסרים של אחרים ולצרף קישור לתמונה שהועלתה על ידי המשתמש לשרת של טוויטר.
אני חייבת כאן להתוודות , אני לא גרופי של תופעת הציוצים , אני לא מצייצת בטוויטר ... למרות שרעיון 140 התווים דווקא מצא חן בעיניי. אולי התחברתי לרעיון בגלל שאני באה מתחום המתמטיקה, חייבים להיות ממוקדים תמציתיים ומדוייקים בהגדרות.
אם לא היתה לנו משימה (אמנם היתה משימת רשות) בקורס טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה בסמסטר הקודם, סביר להניח שלו הייתי מצטרפת לרשת החברתית . אותה התנסות זכורה לי כמעניינת, מקורית, בעיקר חדשה, מסקרנת ולא מכבידה , כתיבת 140 תווים מצריכה לא מעט חשיבה שכן יש פה מסר שברצוננו להעביר בקצרה ואין צורך להאריך בהסברים או לתת נימוקים, קצר וקולע !
מנתונים סטטיסטיים עולה כי הבלוגים והרשתות החברתיות הם האתרים הפופולריים ביותר ברשת האינטרנט, אותי מעניינת העובדה שבקרב בני הנוער, הטוויטר לא נתפס כמו הפייסבוק .
ידיעה זו העלתה חיוך על פניי,
תקלה שנמשכה זמן קצר איפשרה לכל גולש לעקוף את מגבלת 140 התווים של טוויטר. אחד הגולשים החליט לפרסם את הפרק הראשון של ספר בראשית במלואו !!!
הפרק הראשון של ספר בראשית - ובו סיפור בריאת העולם, פורסם במלואו בטוויטר - שירות זעיר בלוגים שמגביל הודעות ל-140 תווים. זאת בשל תקלה בשרות.
אני תוהה, יש אנשים שמחכים להזדמנויות פז שכאלה ???
מה קורה כאן ?
בעודי כותבת שורות אלה, מדברים בתוכנית הלילה, של ערוץ 10 "צינור לילה" על הטוויטר וחידושיו... ולא רק על הטוויטר, אלא על כל החידושים האחרונים מכל הרשתות החברתיות , היישומים וחדשות אתרי האינטרנט החמות.
נחזור לתקלה, מקורה היה בכפתור ה-"Tweet" שהשיקו לאחרונה בטוויטר, שמאפשר לחלוק קישורים בקלות ישירות מתוך אתרים (בדומה לכפתורים של Digg ו-Like של פייסבוק)למעט הפרק של בראשית (יותר מ-3,000 תווים בגירסה האנגלית), גולשים נוספים ניסו להכניס טקסטים ארוכים, על פי הדיווח. אחד העובדים בטוויטר ענה בקבוצת הדיון שהתקלה תטופל, וכבר במהלך הלילה היא אכן תוקנה, והציוצים הארוכים נמחקו.
מכתבתו של אהוד קינן, 15.8.2010 ב Ynet .
טוויטר נחשבת כרשת החברתית המקוונת השלישית בגודלה לאחר פייסבוק ומייספייס, ומספר המשתמשים בה גדל בשנה האחרונה ב - 900%.
העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet) שאורכו עד 140 תווים, ואותו יכולים לראות כל העוקבים אחריך בדף הבית שלהם ולהפך: רישום לעקיבה (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא רושם. כמו כן ניתן להגיב למסרים של אחרים ולצרף קישור לתמונה שהועלתה על ידי המשתמש לשרת של טוויטר.
אני חייבת כאן להתוודות , אני לא גרופי של תופעת הציוצים , אני לא מצייצת בטוויטר ... למרות שרעיון 140 התווים דווקא מצא חן בעיניי. אולי התחברתי לרעיון בגלל שאני באה מתחום המתמטיקה, חייבים להיות ממוקדים תמציתיים ומדוייקים בהגדרות.
אם לא היתה לנו משימה (אמנם היתה משימת רשות) בקורס טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה בסמסטר הקודם, סביר להניח שלו הייתי מצטרפת לרשת החברתית . אותה התנסות זכורה לי כמעניינת, מקורית, בעיקר חדשה, מסקרנת ולא מכבידה , כתיבת 140 תווים מצריכה לא מעט חשיבה שכן יש פה מסר שברצוננו להעביר בקצרה ואין צורך להאריך בהסברים או לתת נימוקים, קצר וקולע !
מנתונים סטטיסטיים עולה כי הבלוגים והרשתות החברתיות הם האתרים הפופולריים ביותר ברשת האינטרנט, אותי מעניינת העובדה שבקרב בני הנוער, הטוויטר לא נתפס כמו הפייסבוק .
יום ראשון, 8 באוגוסט 2010
HTML , מי שואל ?
בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מחפשת אינפורמציה עדכנית לגבי בעלי עסקים שונים, שכן אני עומדת לשפץ חדרי אמבט, נוכחתי לראות כי במציאות החיים של היום – מציאות שנשלטת באופן חד משמעי וחד צדדי בידי עולם האינטרנט, כל עסק , גדול או קטן , חייב אתר אינטרנט או דף אינטרנט אישי. אם פעם בעלי עסקים היו מפרסמים את העסקים שלהם באמצעות– רדיו, עיתונים, טלוייזיה, שלטי חוצות ועוד , אז היום בעלי עסקים מפרסמים את העסקים שלהם רק באינטרנט – באמצעות אתרי אינטרנט או באמצעות דפים אינטרנט אישיים. וכך, באופן בלתי נמנע, אתרי אינטרנט לעסקים או דפי אינטרנט אישיים הפכו להיות כרטיסי הביקור החדשים של בעלי העסקים ודרך התקשרות מהירה ויעילה, זה פשוט מדהים.
בניית אתר אינטרנט, דף אינטרנט היא המשימה שלנו בקורס בניית אתרים ושפת HTML.
HTML זה ראשי תבות של Hyper Text Markup Language. זוהי שפת סימון טקסט, שמכילה הוראות לדפדפנים כיצד יש להציג את הדף. זו הדרך להראות לדפדפן שאנחנו רוצים כותרת לדף, בגודל שונה משאר הכיתוב, או לשים תמונה בתוך הדף, וכדומה. למדנו על הפקודות ב HTML הנכתבות בתוך סוגריים משולשים, והן נקראות תגים או תגיות. דבר נוסף שניתן לראות זה שפקודות ה HTML מורכבות שני חלקים: פתיחה וסגירה של פקודה. ישנן מספר פקודות מצומצם שלא דורשות פקודה סוגרת.
שפת הHTML, שהיא אחת מהמצאות הטכנולוגיה הגדולות בעת האחרונה, היום זה נראה לנו ברור מאליו שהטקסט על גבי המסך ניתן לשינוי, אבל זה לא תמיד היה כך. זוכרים את המדפסת? טעות בהקלדה עלתה לנו בנייר חדש וחזרה לנקודת המוצא . בסוף העבודה, המוצר המוגמר אינו בר שינוי. אם גודל הכתב אינו מתאים או סוג הגופן לא היתה עוד אופציה. היום, אין בעיה לתקן את ההקלדה, ולא פחות חשוב – ניתן להתאים את הטקסט- התוכן להעדפות האישיות שלנו מבחינת גודל, צבע, גופן, רץ על המסך קישורים לאתרים רלבנטיים, תמונות מתאימות ועוד.
נכנסתי למצב רוח מעונן שכזה במסגרת ניסיונותי להבין וללמוד את שפת ה- HTML ועקרונותיה, ישבנו שעות בניסיון להתחיל בכתיבת דפי האינטרנט שישמשו אותנו באתר הלימודי בתחום התוכן – מתמטיקה. התברר כי עבדנו לא נכון ועלינו להתחיל מחדש !
מרבית המדריכים הנמצאים ברשת מדגישים כי הדרך היחידה ללמוד HTML היא על ידי ניסוי וטעייה. אף אחד לא הופך לבונה אתרים טוב על ידי לימוד מדוגמאות, צריך פשוט להתחיל ולנסות ליצור דפי אינטרנט על פי מה שלמדנו, על פי הפלטפורמה שניתנה לנו, לכאורה הכל נראה בר ביצוע אך האמת היא שיש בתהליך בנייה זה מורכבות לא פשוטה וזה מצריך לדעתי הבנה מעמיקה יותר, למשל ניתן ליצור קישורים לאתרי אינטרנט קיימים, אך יש מבינהם כאלה שהם ישנים בשפת התיכנות שלהם או כאלה שהם בתוכנת FLASH, שפתיחתם לא היתה תקינה, מר יאיר בן צדוק, ניסה להסביר לנו...
מההתנסות המועטה שלי עד עכשיו , נראה כי לשפה כללים ברורים אך לי ולחברותיי עדיין לא כל כך מובנים. אולי עם מעט ההבנה, הרבה תרגול וכמובן טיפ טיפונת הנחייה נוכל בכל זאת ליישם את שלמדנו. הנה קישור לשני אתרים המסבירים באופן ברור כיצד לבנות אתר בעזרת HTML.
http://www.webmaster.org.il/article.asp?id=403
http://he.html.net/tutorials/html/introduction.asp
בניית אתר אינטרנט, דף אינטרנט היא המשימה שלנו בקורס בניית אתרים ושפת HTML.
HTML זה ראשי תבות של Hyper Text Markup Language. זוהי שפת סימון טקסט, שמכילה הוראות לדפדפנים כיצד יש להציג את הדף. זו הדרך להראות לדפדפן שאנחנו רוצים כותרת לדף, בגודל שונה משאר הכיתוב, או לשים תמונה בתוך הדף, וכדומה. למדנו על הפקודות ב HTML הנכתבות בתוך סוגריים משולשים, והן נקראות תגים או תגיות. דבר נוסף שניתן לראות זה שפקודות ה HTML מורכבות שני חלקים: פתיחה וסגירה של פקודה. ישנן מספר פקודות מצומצם שלא דורשות פקודה סוגרת.
שפת הHTML, שהיא אחת מהמצאות הטכנולוגיה הגדולות בעת האחרונה, היום זה נראה לנו ברור מאליו שהטקסט על גבי המסך ניתן לשינוי, אבל זה לא תמיד היה כך. זוכרים את המדפסת? טעות בהקלדה עלתה לנו בנייר חדש וחזרה לנקודת המוצא . בסוף העבודה, המוצר המוגמר אינו בר שינוי. אם גודל הכתב אינו מתאים או סוג הגופן לא היתה עוד אופציה. היום, אין בעיה לתקן את ההקלדה, ולא פחות חשוב – ניתן להתאים את הטקסט- התוכן להעדפות האישיות שלנו מבחינת גודל, צבע, גופן, רץ על המסך קישורים לאתרים רלבנטיים, תמונות מתאימות ועוד.
נכנסתי למצב רוח מעונן שכזה במסגרת ניסיונותי להבין וללמוד את שפת ה- HTML ועקרונותיה, ישבנו שעות בניסיון להתחיל בכתיבת דפי האינטרנט שישמשו אותנו באתר הלימודי בתחום התוכן – מתמטיקה. התברר כי עבדנו לא נכון ועלינו להתחיל מחדש !
מרבית המדריכים הנמצאים ברשת מדגישים כי הדרך היחידה ללמוד HTML היא על ידי ניסוי וטעייה. אף אחד לא הופך לבונה אתרים טוב על ידי לימוד מדוגמאות, צריך פשוט להתחיל ולנסות ליצור דפי אינטרנט על פי מה שלמדנו, על פי הפלטפורמה שניתנה לנו, לכאורה הכל נראה בר ביצוע אך האמת היא שיש בתהליך בנייה זה מורכבות לא פשוטה וזה מצריך לדעתי הבנה מעמיקה יותר, למשל ניתן ליצור קישורים לאתרי אינטרנט קיימים, אך יש מבינהם כאלה שהם ישנים בשפת התיכנות שלהם או כאלה שהם בתוכנת FLASH, שפתיחתם לא היתה תקינה, מר יאיר בן צדוק, ניסה להסביר לנו...
מההתנסות המועטה שלי עד עכשיו , נראה כי לשפה כללים ברורים אך לי ולחברותיי עדיין לא כל כך מובנים. אולי עם מעט ההבנה, הרבה תרגול וכמובן טיפ טיפונת הנחייה נוכל בכל זאת ליישם את שלמדנו. הנה קישור לשני אתרים המסבירים באופן ברור כיצד לבנות אתר בעזרת HTML.
http://www.webmaster.org.il/article.asp?id=403
http://he.html.net/tutorials/html/introduction.asp
יום שבת, 31 ביולי 2010
מסמך אפיון
בשלבי סיום כתיבת מסמך האפיון, אני חושבת על גודל ההשקעה והמחשבה הרבה שהוקדשו לצורך העניין.
בתחילתו של כל התהליך נקבעו מטרות לימודיות ממוקדות לאינטראקציה המתוקשבת, הוחלט מהי אוכלוסיית היעד המתאימה לפי תחום התוכן ולפי הנושא אותו בחרנו, גם הוא בהתבסס על נסיוננו בהוראת המתמטיקה והקשיים הנלווים.
כשעיצבנו את הממשק, אחרי שלמדנו מהו ממשק משתמש טוב , לזה התייחסתי בפוסט הקודם שלי, לקחנו בחשבון הרבה שיקולים בינהם שיקולים פסיכולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים.
בדקנו שמסכי האינטראקציה יהיו מעוררי עניין, מושכי תשומת לב מבחינה וויזואלית, לא עמוסים מדי ומציפים במידע לא רלבנטי, התייחסנו לכך שהטקסט יהיה בהיר ותמציתי, שתהיה עקביות במידע ומיקודיות בתשומת הלב.
התחשבנו בגורמים האנושיים של המשתמש, כי הרי המדד האמיתי לאיכותו של הממשק שיצרנו היא התאמתו המלאה לאוכלוסיית היעד.
במסמך האפיון הבנתי כי חשוב לקחת בחשבון את כל השיקולים של המתכנן בצורה מפורטת מאוד ולהוציא אל הפועל את האינטראקציה שפיתחנו, תוך שיתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר.
המסמך מיועד לכל שרשרת הפיתוח : למפתח התוכן, לגרפיקאי ולמתכנת.
מסמך אפיון מכיל לרוב טקסט, תרשימים גרפיים והוראות המפרטות את כל ההתרחשויות באינטראקציה, כך שניתן יהיה לעבוד לפיו. מסמך אפיון נכון לוקח זמן, המון זמן. הצד החיובי הוא שמסמך אפיון טוב מעבר לתכונותיו, גם חוסך זמן ועלויות.
במסמך האפיון מזהים ופותרים מכשולים עתידיים רבים, חשוב להקדיש זמן ולהקפיד לסגור את כל הפינות ולא לחכות שהבעיות ייפתרו בשלבים מאוחרים יותר כי אז זה יגזול הרבה זמן וכסף.
למדתי לאורך התהליך שצריך "לחשוב פשוט" וזאת לא עוד סתם סיסמה, בכל שלב משלבי האינטראקציה צריך להיכנס לראש המשתמש מאוכלוסיית היעד שהרי הוא למעשה השחקן המרכזי כאן !
לפניכם קישור לפוסט מעניין שקראתי בנושא :
http://www.netcraft.co.il/blog/?p=357
הפוסט נותן מספר טיפים לכתיבת מסמך אפיון.
בתחילתו של כל התהליך נקבעו מטרות לימודיות ממוקדות לאינטראקציה המתוקשבת, הוחלט מהי אוכלוסיית היעד המתאימה לפי תחום התוכן ולפי הנושא אותו בחרנו, גם הוא בהתבסס על נסיוננו בהוראת המתמטיקה והקשיים הנלווים.
כשעיצבנו את הממשק, אחרי שלמדנו מהו ממשק משתמש טוב , לזה התייחסתי בפוסט הקודם שלי, לקחנו בחשבון הרבה שיקולים בינהם שיקולים פסיכולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים.
בדקנו שמסכי האינטראקציה יהיו מעוררי עניין, מושכי תשומת לב מבחינה וויזואלית, לא עמוסים מדי ומציפים במידע לא רלבנטי, התייחסנו לכך שהטקסט יהיה בהיר ותמציתי, שתהיה עקביות במידע ומיקודיות בתשומת הלב.
התחשבנו בגורמים האנושיים של המשתמש, כי הרי המדד האמיתי לאיכותו של הממשק שיצרנו היא התאמתו המלאה לאוכלוסיית היעד.
במסמך האפיון הבנתי כי חשוב לקחת בחשבון את כל השיקולים של המתכנן בצורה מפורטת מאוד ולהוציא אל הפועל את האינטראקציה שפיתחנו, תוך שיתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר.
המסמך מיועד לכל שרשרת הפיתוח : למפתח התוכן, לגרפיקאי ולמתכנת.
מסמך אפיון מכיל לרוב טקסט, תרשימים גרפיים והוראות המפרטות את כל ההתרחשויות באינטראקציה, כך שניתן יהיה לעבוד לפיו. מסמך אפיון נכון לוקח זמן, המון זמן. הצד החיובי הוא שמסמך אפיון טוב מעבר לתכונותיו, גם חוסך זמן ועלויות.
במסמך האפיון מזהים ופותרים מכשולים עתידיים רבים, חשוב להקדיש זמן ולהקפיד לסגור את כל הפינות ולא לחכות שהבעיות ייפתרו בשלבים מאוחרים יותר כי אז זה יגזול הרבה זמן וכסף.
למדתי לאורך התהליך שצריך "לחשוב פשוט" וזאת לא עוד סתם סיסמה, בכל שלב משלבי האינטראקציה צריך להיכנס לראש המשתמש מאוכלוסיית היעד שהרי הוא למעשה השחקן המרכזי כאן !
לפניכם קישור לפוסט מעניין שקראתי בנושא :
http://www.netcraft.co.il/blog/?p=357
הפוסט נותן מספר טיפים לכתיבת מסמך אפיון.
יום ראשון, 25 ביולי 2010
על ממשק משתמש
מעולם לא חשבתי כמה מוחות עומדים מאחורי משחק אינטראקטיבי לימודי, כמה בעלי מקצוע נדרשים ליצירה המשותפת, הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" גרם לי להבין את עומקו וחשיבותו של רעיון הממשק.
ממשק משתמש (על פי מאגר המונחים של האקדמיה: מישק משתמש או מנשק משתמש. באנגלית: User Interface) הוא חלקה של מערכת החשוף למשתמש בה, כך שדרכו מתקיים הקשר בין המשתמש ובין המערכת. "מערכת", בהקשר זה היא תוכנה, מכונה, מכשיר או חפץ כלשהו, שנועדו לשימושו של אדם. המושג "ממשק" הוא מושג שמקורו בהנדסת מערכות.
חיפשתי מידע והתעניינתי מעבר להגדרות והנה לפניכם קצת רקע כללי :
מהו ממשק משתמש ומדוע הוא חשוב?
ממשק משתמש הוא מושג המתאר את הקשר שבין המערכת לבין האדם המשתמש במערכת. המכונות שאנו בונים או מפתחים מיועדות, לרוב, לשימושם של בני אדם. כדי שיהיה ניתן לתפעל את המערכות הללו בצורה האופטימלית, הקשר בין האדם למכונה חייב להיות נוח ויעיל. ממשק מסורבל יכול ליצור את ההבדל בין מערכת אפקטיבית למערכת לא נוחה ושמישה, גם אם בבסיס, שתי המערכות הן זהות ביכולותיהן .
בנייה נכונה של ממשק המשתמש של האתר או התוכנה הינה מכפיל כח משמעותי באפקטיביות שלו. מיקום נכון ובולט של החלקים החשובים לגולש, תצוגה נוחה וברורה של האינפורמציה הרלוונטית ושימוש מושכל באלמנטים גרפיים וטקסטואליים הינם חיוניים בסביבה התחרותית של האינטרנט כיום.
במקרה שלנו משחק מחשב או אתר שלא מצליח לגרום לגולש, למשחק בו תחושה נוחה, שההוראות בו ברורות, ימנע מאותו גולש לשוב ולשחק או לבקר באותו אתר.
בכל נקודה בה האדם והמכונה נפגשים, ראוי להקצות מחשבה לאופן בניית ועיצוב ממשק המשתמש.
איך ניגשים לעיצוב ממשק משתמש?
השלב הראשון בתכנון עיצוב ממשק המערכת הוא קודם כל הכנת שיעורי בית - מיפוי היכולות העיקריות או התחומים המרכזיים שאותם אנו רוצים להציג. קיימת נטייה באתרים להציג עודף אינפורמציה, אם משיקולים של ניראות במנועי חיפוש או משיקולים של הצגת התמונה כולה למשתמש בעמוד אחד. מצב זה יוצר לעיתים עומס ויזואלי שמרתיע את הגולש מלהיכנס פנימה או שמציף אותו בהרבה פרטים, והעיקר הולך לאיבוד.
השלב השני הוא ארגון סכימתי של מבנה המערכת מבחינת פונקציות. שלב זה הינו קריטי וראוי לתשומת לב מירבית. אם אפשר, רצוי לקבל חוות דעת מהמשתמשים העתידיים לפני שרצים קדימה.
כל זה מתחבר לי באופן ישיר למאמר שקראתי במסגרת הקורס:
Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002
לפיו, סביבות למידה מבוססות מולטימדיה ומחשב המורכבות מתמונות ומילים מציעות מקום מפגש פוטנציאלי לשיפור ההבנה של התלמיד.ממשק משתמש (על פי מאגר המונחים של האקדמיה: מישק משתמש או מנשק משתמש. באנגלית: User Interface) הוא חלקה של מערכת החשוף למשתמש בה, כך שדרכו מתקיים הקשר בין המשתמש ובין המערכת. "מערכת", בהקשר זה היא תוכנה, מכונה, מכשיר או חפץ כלשהו, שנועדו לשימושו של אדם. המושג "ממשק" הוא מושג שמקורו בהנדסת מערכות.
חיפשתי מידע והתעניינתי מעבר להגדרות והנה לפניכם קצת רקע כללי :
מהו ממשק משתמש ומדוע הוא חשוב?
ממשק משתמש הוא מושג המתאר את הקשר שבין המערכת לבין האדם המשתמש במערכת. המכונות שאנו בונים או מפתחים מיועדות, לרוב, לשימושם של בני אדם. כדי שיהיה ניתן לתפעל את המערכות הללו בצורה האופטימלית, הקשר בין האדם למכונה חייב להיות נוח ויעיל. ממשק מסורבל יכול ליצור את ההבדל בין מערכת אפקטיבית למערכת לא נוחה ושמישה, גם אם בבסיס, שתי המערכות הן זהות ביכולותיהן .
בנייה נכונה של ממשק המשתמש של האתר או התוכנה הינה מכפיל כח משמעותי באפקטיביות שלו. מיקום נכון ובולט של החלקים החשובים לגולש, תצוגה נוחה וברורה של האינפורמציה הרלוונטית ושימוש מושכל באלמנטים גרפיים וטקסטואליים הינם חיוניים בסביבה התחרותית של האינטרנט כיום.
במקרה שלנו משחק מחשב או אתר שלא מצליח לגרום לגולש, למשחק בו תחושה נוחה, שההוראות בו ברורות, ימנע מאותו גולש לשוב ולשחק או לבקר באותו אתר.
בכל נקודה בה האדם והמכונה נפגשים, ראוי להקצות מחשבה לאופן בניית ועיצוב ממשק המשתמש.
איך ניגשים לעיצוב ממשק משתמש?
השלב הראשון בתכנון עיצוב ממשק המערכת הוא קודם כל הכנת שיעורי בית - מיפוי היכולות העיקריות או התחומים המרכזיים שאותם אנו רוצים להציג. קיימת נטייה באתרים להציג עודף אינפורמציה, אם משיקולים של ניראות במנועי חיפוש או משיקולים של הצגת התמונה כולה למשתמש בעמוד אחד. מצב זה יוצר לעיתים עומס ויזואלי שמרתיע את הגולש מלהיכנס פנימה או שמציף אותו בהרבה פרטים, והעיקר הולך לאיבוד.
השלב השני הוא ארגון סכימתי של מבנה המערכת מבחינת פונקציות. שלב זה הינו קריטי וראוי לתשומת לב מירבית. אם אפשר, רצוי לקבל חוות דעת מהמשתמשים העתידיים לפני שרצים קדימה.
כל זה מתחבר לי באופן ישיר למאמר שקראתי במסגרת הקורס:
Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002
כמו שכבר כתבתי וגם המאמר המבוסס על מחקר אקדמי מדגיש, יש מספר עקרונות שצריך לקחת בחשבון כאשר נבנית אינטראקציה מבוססת מחשב,
• עקרון הייצוג המרובה- הטוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד.
• עקרון הרצף- הוא שעדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד.
• עקרון הבהירות- הסברי המולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים חיצוניות וצלילים.
• עקרון הערוץ החושי- עדיף להציג מילים בתאור שמיעתי מאשר באופן חזותי על מסך.
• עקרון העודף- עדיף להציג אנימציות ותאורים מאשר אנימציות תאורים וטקסט על המסך.
כמו כן יש לקחת בחשבון תאוריות ללמידה במולטימדיה, תאורית העומס הקוגניטיבי- הצגת אלמנטים רבים מדי לעיבוד, גירוי ויזואלי או וורבאלי יכולה להוביל לעומס כך שמס' אלמנטים כלל לא יעובדו. תאורית למידה הבנייתית- הרעיון שלמידה משמעותית מופיעה כאשר הלומד בוחר באופן אקטיבי מידע רלבנטי, מארגן אותו בייצוג בהיר ומשלב אותו עם ידע קודם.
אם נתייחס לכל העקרונות והתאוריות בבואנו לתכנן ממשק טוב ככל שיהיה אני בהחלט חושבת שזו משימה לא פשוטה, זו משימה מאוד מורכבת ומסועפת ואני תוהה על הדרך הארוכה ורבת השלבים שצריך לעבור.
יום שבת, 17 ביולי 2010
על פופוליזם זול וחופש גדול
בהמשך לסרטון המצורף בפוסט האחרון, המעלה את השאלה : האם החינוך בישראל רלוונטי לעתיד ילדינו ?
אני ממליצה לצפות, וזאת על מנת לקבל פרספקטיבה נוספת על מה שאני עומדת לכתוב.
מחשבות ותהיות רבות שוב צצות במוחי ולא נותנות בי מנוח, ואני, מורה במערכת החינוך העל יסודי מספר לא מבוטל של שנים ואמא במשרה מלאה, רוצה לשתף אתכם.
הנושא חוזר ומעסיק אותי ועוד רבים מהקולגות שלי לעבודה במיוחד מאז השביתה של ארגון המורים בשנת 2007.
קראתי כתבה העוסקת בדבר רצונו של משרד החינוך ובראשו שר החינוך להקים ועדה שתבחן את חלוקת השנה בדרך אחרת...
כמו בכל שנה בשנים האחרונות שב ועולה לסדר היום הרעיון לקצר את חופשת הקיץ, מן הסתם, הרעיון זוכה לפופולריות בקרב ציבור רחב של עובדים שמבחינתם החופשה הזאת היא נטל כבד מנשוא!!! מה שבאמת מעניין את הציבור הוא שנשמור על הילדים ולא משנה להם מהם התכנים שיילמדו ובאיזה תנאים.
האם החופש הגדול היא המצאה של המורים בישראל ?
ברצוני להציג בפניכם מספר נתונים חשובים, לא יזיק לאף אחד מאיתנו לדעת אותם ותמיד חשוב לחזור ולהדגיש אותם.
לא מכבר הצטרפה ישראל אל גוש מדינות OECD ( הארגון לפיתוח ולשיתוף כלכלי) ועל כך זכתה לשבחים רבים.
האם אנו באמת ראויים להשתייך לארגון זה ?
אפשר להיכנס אל אתר הכנסת : www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01608.doc
כדי לעיין בנתונים על ההשוואה בין מעמד המורה בישראל, תנאי עבודתו ושכרו ובין אלה שבשאר המדינות השייכות לOECD.
אז הנה לפניכם כמה מהנתונים :
@ במדינות הארגון יש 21.4 תלמידים בממוצע בכיתה, ואילו בישראל 31.5 תלמידים. מ-26 המדינות שנבדקו, ישראל נמצאת במקום החמישי מבחינת מספר התלמידים בכיתה. אני יכולה להעיד על כך שלא זכור לי מתי לימדתי פחות מ-38 תלמידים, כל שכן אני לא יכולה לשכוח את הפעמים שהיו לי יותר מ-41 תלמידים בכיתה, ז"א שנאלצתי לוותר על הכיסא שלי.
@ ישראל ניצבת לצד כמה מדינות אחרות בדרגה נמוכה מבחינת שכר המורים : בחינוך היסודי שכר המורים נמוך מ-30 דולרים לשעה בממוצע, בחינוך התיכוני הוא נמוך מ-31 דולרים לשעה.
שכרו של המורה בישראל הוא בשיעור של 40% משכר המורה במדינות האירגון.
@ במדינות האירגון שנת הלימודים נמשכת 38 שבועות החינוך היסודי ו-37 שבועות בעל יסודי. בישראל שנת הלימודים נמשכת 43 שבועות בחינוך היסודי ו-42 שבועות בעל יסודי.
מקצת הנתונים הנ"ל מברר שהחופש הגדול איננו המצאה של המורים בישראל, ניתן לראות ששנת הלימודים שלנו ארוכה מזו הממוצעת של מדינות האירגון.
אם כך אי אפשר להרשות לעצמנו להסתפק בדיון על נושא החופשות או אם כדאי וצריך לקצר את חופשת הקיץ.
צריך לבדוק נושאים חשובים לא פחות הנוגעים למערכת החינוך, זהו צו השעה לטפל בבעיות חמורות יותר של המערכת- הצפיפות בכיתות, שכר המורה (אחרת איך יגיעו אנשים איכותיים למערכת ?), המשמעת, אלימות, השגים והעלאת זכאות לבגרות, התנדבות ותרומה לקהילה, גיוס לצה"ל ועוד ועוד.
גם אני מצטרפת וקוראת לציבור לתת את הדעת על כך שלמרות כל החופשות ה"מוגזמות" של המורים והשכר ה"גבוה" והתנאים הבסיסיים איננו רואים אלפי סטודנטים צובאים על שערי המכללות להכשרת מורים, נהפוך הוא , מחלקים מלגות ואפילו מממנים לימודי הוראה מלאים- רק תבואו בהמוניכם.
(הכתבה של שרון סייג ואיציק תורג'מן- "על פופוליזם וחופש גדול", קשר עין, יולי 2010.)
אני ממליצה לצפות, וזאת על מנת לקבל פרספקטיבה נוספת על מה שאני עומדת לכתוב.
מחשבות ותהיות רבות שוב צצות במוחי ולא נותנות בי מנוח, ואני, מורה במערכת החינוך העל יסודי מספר לא מבוטל של שנים ואמא במשרה מלאה, רוצה לשתף אתכם.
הנושא חוזר ומעסיק אותי ועוד רבים מהקולגות שלי לעבודה במיוחד מאז השביתה של ארגון המורים בשנת 2007.
קראתי כתבה העוסקת בדבר רצונו של משרד החינוך ובראשו שר החינוך להקים ועדה שתבחן את חלוקת השנה בדרך אחרת...
כמו בכל שנה בשנים האחרונות שב ועולה לסדר היום הרעיון לקצר את חופשת הקיץ, מן הסתם, הרעיון זוכה לפופולריות בקרב ציבור רחב של עובדים שמבחינתם החופשה הזאת היא נטל כבד מנשוא!!! מה שבאמת מעניין את הציבור הוא שנשמור על הילדים ולא משנה להם מהם התכנים שיילמדו ובאיזה תנאים.
האם החופש הגדול היא המצאה של המורים בישראל ?
ברצוני להציג בפניכם מספר נתונים חשובים, לא יזיק לאף אחד מאיתנו לדעת אותם ותמיד חשוב לחזור ולהדגיש אותם.
לא מכבר הצטרפה ישראל אל גוש מדינות OECD ( הארגון לפיתוח ולשיתוף כלכלי) ועל כך זכתה לשבחים רבים.
האם אנו באמת ראויים להשתייך לארגון זה ?
אפשר להיכנס אל אתר הכנסת : www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01608.doc
כדי לעיין בנתונים על ההשוואה בין מעמד המורה בישראל, תנאי עבודתו ושכרו ובין אלה שבשאר המדינות השייכות לOECD.
אז הנה לפניכם כמה מהנתונים :
@ במדינות הארגון יש 21.4 תלמידים בממוצע בכיתה, ואילו בישראל 31.5 תלמידים. מ-26 המדינות שנבדקו, ישראל נמצאת במקום החמישי מבחינת מספר התלמידים בכיתה. אני יכולה להעיד על כך שלא זכור לי מתי לימדתי פחות מ-38 תלמידים, כל שכן אני לא יכולה לשכוח את הפעמים שהיו לי יותר מ-41 תלמידים בכיתה, ז"א שנאלצתי לוותר על הכיסא שלי.
@ ישראל ניצבת לצד כמה מדינות אחרות בדרגה נמוכה מבחינת שכר המורים : בחינוך היסודי שכר המורים נמוך מ-30 דולרים לשעה בממוצע, בחינוך התיכוני הוא נמוך מ-31 דולרים לשעה.
שכרו של המורה בישראל הוא בשיעור של 40% משכר המורה במדינות האירגון.
@ במדינות האירגון שנת הלימודים נמשכת 38 שבועות החינוך היסודי ו-37 שבועות בעל יסודי. בישראל שנת הלימודים נמשכת 43 שבועות בחינוך היסודי ו-42 שבועות בעל יסודי.
מקצת הנתונים הנ"ל מברר שהחופש הגדול איננו המצאה של המורים בישראל, ניתן לראות ששנת הלימודים שלנו ארוכה מזו הממוצעת של מדינות האירגון.
אם כך אי אפשר להרשות לעצמנו להסתפק בדיון על נושא החופשות או אם כדאי וצריך לקצר את חופשת הקיץ.
צריך לבדוק נושאים חשובים לא פחות הנוגעים למערכת החינוך, זהו צו השעה לטפל בבעיות חמורות יותר של המערכת- הצפיפות בכיתות, שכר המורה (אחרת איך יגיעו אנשים איכותיים למערכת ?), המשמעת, אלימות, השגים והעלאת זכאות לבגרות, התנדבות ותרומה לקהילה, גיוס לצה"ל ועוד ועוד.
גם אני מצטרפת וקוראת לציבור לתת את הדעת על כך שלמרות כל החופשות ה"מוגזמות" של המורים והשכר ה"גבוה" והתנאים הבסיסיים איננו רואים אלפי סטודנטים צובאים על שערי המכללות להכשרת מורים, נהפוך הוא , מחלקים מלגות ואפילו מממנים לימודי הוראה מלאים- רק תבואו בהמוניכם.
(הכתבה של שרון סייג ואיציק תורג'מן- "על פופוליזם וחופש גדול", קשר עין, יולי 2010.)
יום ראשון, 11 ביולי 2010
עידן גלובלי
קראתי סיכום מאמר בנושא, Cultural diversity online: Student engagement with technologies learning
International Journal of Educational Management… .
לגביו בחרתי להגיב, המאמר מתאר מחקר שניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט...
נושא מעניין לכשעצמו, אני חושבת, לאן הביאה אותנו הקידמה? כיום בעידן הגלובלי מרובה טכנולוגית מידע ותקשורת יש אינסוף הזדמנויות שוות לכולם בכל ההיבטים, הפוליטי, הכלכלי, התרבותי, החינוכי והייתי אומרת שגם החברתי, הכל הפך להיות חוצה גבולות, גלובלי.
ללא ספק קיימות סיבות נוספות לגלובליזציה, כמו למשל סיבות כלכליות שהביאו להפיכתה של הכלכלה מלוקלית לעולמית, אבל השינוי הזה מתאפשר בזכות השינויים הטכנולוגיים. קיימות גם סיבות פוליטיות, תרבותיות אבל כפי שכבר ציינתי, הטכנולוגיה היא זו שמאפשרת קיומו של "הכפר הגלובלי". היום הבמה המרכזית היא האינטרנט ..היום, התרבות היא תרבות גלובלית - כולם מתקשרים בשפה בינלאומית, האנגלית וזו הפכה להיות שפה אוניברסאלית. כיום כשאנו חיים בעידן הכפר הגלובלי, מיומנויות של קריאה ודיבור בשפה האנגלית הן חובה עבור כל אחד, משום שהשפה האנגלית הפכה להיות שפה בינ"ל המהווה אמצעי לתקשורת ברחבי העולם כולו. בדקתי איפה אנחנו עומדים בנושא השפה האנגלית ועל כך קראתי כתבה מעניינת נוספת :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833343,00.html
מומלץ לקרוא ולשאול את עצמינו האם ילדינו מוכנים לשרוד בכפר הגלובלי?
מי שלא ידע היטב את השפה האנגלית יצטרך להשתרך מאחור ולא יוכל להתקדם באותו קצב מסחרר שבו מתקדם עולם הטכנולוגיה והתקשורת.
בחברה המודרנית של המאה ה-21 , השפה האנגלית נתפסת כבעלת ההשפעה הגבוהה ביותר בתהליכים חברתיים, אקדמיים וכלכליים. אנגלית היא השפה הזרה הראשונה בישראל, ואחת השפות המדוברות ביותר בעולם - מאות מליוני אנשים דוברים אותה, הן כשפת אם והן כשפה שניה/נוספת.
בחיים המודרניים אנו נחשפים לכמויות מידע עצומות המגיעות אלינו בשפה האנגלית . אם ילדינו לא ידעו היטב את השפה האנגלית חלק נכבד ממידע זה לא יתפס אצלם. מצב זה עלול לגרום להתפתחות של פערים ושל מחסור במידע .
מציאות זו הפכה כבר לעובדה מוגמרת .
כולם רואים היום אותן תוכניות ריאליטי בטלוויזיה כדוגמת האח הגדול והישרדות. כולם שומעים את אותה מוסיקה, צופים בשידור חי במונדיאל, כולם חוברים להפגנות וחותמים על עצומות.אנחנו עדים היום לתהליכים חוצי גבולות בכל תחומי החיים: תרבות, חברה, חינוך, מדע, רפואה ועוד. הרשת מייעלת תהליכים אלה ומאפשרת להם בין היתר להיות גלובליים .אבל מנגד, יש הרואים את הקהילות והבלוגים למשל כהרבה כפרים לוקליים. שוב, הטכנולוגיה חוצה יבשות וימים ומקשרת בין אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. הקרבה הגיאוגרפית שפעם קרבה בין אנשים היא כבר לא פרמטר לקשר.עם השתרשותו של הכפר הגלובלי, התרבויות הקטנות אט אט נעלמות והתרבות הגלובלית היא זו שתופסת את מקומן. יש רבים החוששים מכך וטוענים שזו ההשפעה ההרסנית של הגלובליזציה. אני אכן מאמינה שהתרבות של החברה המודרנית בכלל ושל חברות כפרטים בפרט, השתנתה ועם השנים היא דוהה יותר ויותר.השאלה איך משמרים אותה בעומדנו מול גלגלי הענק של הקידמה...ואיך בכל זאת מגשרים על פערים תרבותיים, אם ברצונינו לשמר חלק ממנה.
כותרת הסרטון הבא היא שאלת השאלות !
International Journal of Educational Management… .
לגביו בחרתי להגיב, המאמר מתאר מחקר שניסה לבדוק איך סטודנטים בעלי רקע תרבותי ולשוני שונה מקיימים מפגשי למידה באינטרנט, ולהעריך את מידת ההשפעה של גורמי התרבות על מחוייבותם כלפי למידה מתוקשבת. המחקר בדק את ההשלכות התרבותיות של מחויבות סטודנטים למרכיבים ארגוניים, טכנולוגיים ופדגוגיים של למידה באמצעות האינטרנט...
נושא מעניין לכשעצמו, אני חושבת, לאן הביאה אותנו הקידמה? כיום בעידן הגלובלי מרובה טכנולוגית מידע ותקשורת יש אינסוף הזדמנויות שוות לכולם בכל ההיבטים, הפוליטי, הכלכלי, התרבותי, החינוכי והייתי אומרת שגם החברתי, הכל הפך להיות חוצה גבולות, גלובלי.
ללא ספק קיימות סיבות נוספות לגלובליזציה, כמו למשל סיבות כלכליות שהביאו להפיכתה של הכלכלה מלוקלית לעולמית, אבל השינוי הזה מתאפשר בזכות השינויים הטכנולוגיים. קיימות גם סיבות פוליטיות, תרבותיות אבל כפי שכבר ציינתי, הטכנולוגיה היא זו שמאפשרת קיומו של "הכפר הגלובלי". היום הבמה המרכזית היא האינטרנט ..היום, התרבות היא תרבות גלובלית - כולם מתקשרים בשפה בינלאומית, האנגלית וזו הפכה להיות שפה אוניברסאלית. כיום כשאנו חיים בעידן הכפר הגלובלי, מיומנויות של קריאה ודיבור בשפה האנגלית הן חובה עבור כל אחד, משום שהשפה האנגלית הפכה להיות שפה בינ"ל המהווה אמצעי לתקשורת ברחבי העולם כולו. בדקתי איפה אנחנו עומדים בנושא השפה האנגלית ועל כך קראתי כתבה מעניינת נוספת :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833343,00.html
מומלץ לקרוא ולשאול את עצמינו האם ילדינו מוכנים לשרוד בכפר הגלובלי?
מי שלא ידע היטב את השפה האנגלית יצטרך להשתרך מאחור ולא יוכל להתקדם באותו קצב מסחרר שבו מתקדם עולם הטכנולוגיה והתקשורת.
בחברה המודרנית של המאה ה-21 , השפה האנגלית נתפסת כבעלת ההשפעה הגבוהה ביותר בתהליכים חברתיים, אקדמיים וכלכליים. אנגלית היא השפה הזרה הראשונה בישראל, ואחת השפות המדוברות ביותר בעולם - מאות מליוני אנשים דוברים אותה, הן כשפת אם והן כשפה שניה/נוספת.
בחיים המודרניים אנו נחשפים לכמויות מידע עצומות המגיעות אלינו בשפה האנגלית . אם ילדינו לא ידעו היטב את השפה האנגלית חלק נכבד ממידע זה לא יתפס אצלם. מצב זה עלול לגרום להתפתחות של פערים ושל מחסור במידע .
מציאות זו הפכה כבר לעובדה מוגמרת .
כולם רואים היום אותן תוכניות ריאליטי בטלוויזיה כדוגמת האח הגדול והישרדות. כולם שומעים את אותה מוסיקה, צופים בשידור חי במונדיאל, כולם חוברים להפגנות וחותמים על עצומות.אנחנו עדים היום לתהליכים חוצי גבולות בכל תחומי החיים: תרבות, חברה, חינוך, מדע, רפואה ועוד. הרשת מייעלת תהליכים אלה ומאפשרת להם בין היתר להיות גלובליים .אבל מנגד, יש הרואים את הקהילות והבלוגים למשל כהרבה כפרים לוקליים. שוב, הטכנולוגיה חוצה יבשות וימים ומקשרת בין אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. הקרבה הגיאוגרפית שפעם קרבה בין אנשים היא כבר לא פרמטר לקשר.עם השתרשותו של הכפר הגלובלי, התרבויות הקטנות אט אט נעלמות והתרבות הגלובלית היא זו שתופסת את מקומן. יש רבים החוששים מכך וטוענים שזו ההשפעה ההרסנית של הגלובליזציה. אני אכן מאמינה שהתרבות של החברה המודרנית בכלל ושל חברות כפרטים בפרט, השתנתה ועם השנים היא דוהה יותר ויותר.השאלה איך משמרים אותה בעומדנו מול גלגלי הענק של הקידמה...ואיך בכל זאת מגשרים על פערים תרבותיים, אם ברצונינו לשמר חלק ממנה.
כותרת הסרטון הבא היא שאלת השאלות !
יום שני, 5 ביולי 2010
למידה ברשת - משימת WIKI
במסגרת הקורס, שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים, נתבקשו להתחלק לקבוצות עבודה של 6 סטודנטים לצורך כתיבת מסמך משותף בוויקי לגבי מאמר העוסק בהיבטים גלובליים של תקשוב החינוך.
Farrel.G.M.(1999 ) The Development of Virtual Education. A Global Prespective.
וזו דוגמא ללמידה שיתופית, לעבודה שיתופית.
חשבתי מייד על דרכי היישום שלי בשטח, איך אוכל ליישם שמוש בוויקי בהוראת המתמטיקה, לדעתי זה יהיה קצת קשה לביצוע, אולי בתחום החינוך, אוכל להשתמש בכך יותר ! עדיין קיימות בעיות טכניות המגבילות את ביצוע המשימה המשותפת, למשל, לא ניתן לערוך את המסמך בוויקי אם יש עורכים נוספים... ומה שהוקלד תוך כדי עלול להימחק אם לא שמרתם ! ואיך בכלל יכולה להיווצר סביבה משותפת בטוחה להעלאת רעיונות מבלי שיתקנו אותי או אולי יימחקו אותם, איך נוצרת מחוייבות ללמידה משותפת כאשר אין קשרי חברות קודמים? אותי מעניין גם האם אפשר לערוך רק מלל ?
כשאני מסתכלת על המוצר המוגמר, מתגלה מסמך שנכתב בשתוף פעולה תוך העברת ידע, כל אחד תרם חלק ליצירה, למרות שפיזית לא היינו ביחד. לא היינו בחברותה.
למעשה, למידה שיתופית, התפתחה עוד בימי התלמוד, כשישבו ולמדו אז בחברותה... כשמנגד עומדת העבודה שיצרנו, אני חושבת שהקשר האישי והאינטראקציה בין הלומדים מוסיפים רבות לתהליך הלמידה, שכן למידה בקבוצה תורמת רבות, כל אחד תורם מהידע שלו ונתרם מהידע של החברים שלו.
הטכנולוגיה הקיימת היום יכולה רק לחזק את הלמידה השיתופית, לפיה היום אין כל צורך במפגש פנים מול פנים היות והאינטראקציה מתרחשת דרך המחשב. יתרון אחד גדול יש לכך - כל אחד יכול לפעול בכל רגע ומכל מקום.
אליה וקוץ בה, חסר כאן המפגש החברתי ! התקשורת, יחסי האנוש, בעיני זה קצת מנוכר.
בדקתי במקורות, לפי דר' אברום רותם, למידה שיתופית היא למידה אקטיבית המשקפת את האינטראקציה בין הלומדים כחלק מתהליך הלמידה.
בלמידה שיתופית כל לומד : @ צופה בלומדים אחרים.
@ בונה ומביע באופן אקטיבי את הידע שלו.
@ בונה ידע בשתוף צוות לומדים אחרים, תוך כדי דיאלוג, התחבטות ויצירה משותפת.
מצד אחד רוצים להגביר את עצמאות הלומד כלומד אישי, מצד שני, נמצא שלמידה יעילה נעשית תוך כדי אינטראקציה בין קבוצות לומדים - למידה שיתופית, כלומר למידה יעילה/טובה /איכותית היא זו בה מושג האיזון בין הDOWNLOAD לבין UPLOAD.
למידה שיתופית היא חלק בלתי נפרד בלמידה.
למידה שיתופית איננה במקום / על חשבון למידה אישית אלא כמשלימה לפעולה שלמה אחת.
Farrel.G.M.(1999 ) The Development of Virtual Education. A Global Prespective.
וזו דוגמא ללמידה שיתופית, לעבודה שיתופית.
חשבתי מייד על דרכי היישום שלי בשטח, איך אוכל ליישם שמוש בוויקי בהוראת המתמטיקה, לדעתי זה יהיה קצת קשה לביצוע, אולי בתחום החינוך, אוכל להשתמש בכך יותר ! עדיין קיימות בעיות טכניות המגבילות את ביצוע המשימה המשותפת, למשל, לא ניתן לערוך את המסמך בוויקי אם יש עורכים נוספים... ומה שהוקלד תוך כדי עלול להימחק אם לא שמרתם ! ואיך בכלל יכולה להיווצר סביבה משותפת בטוחה להעלאת רעיונות מבלי שיתקנו אותי או אולי יימחקו אותם, איך נוצרת מחוייבות ללמידה משותפת כאשר אין קשרי חברות קודמים? אותי מעניין גם האם אפשר לערוך רק מלל ?
כשאני מסתכלת על המוצר המוגמר, מתגלה מסמך שנכתב בשתוף פעולה תוך העברת ידע, כל אחד תרם חלק ליצירה, למרות שפיזית לא היינו ביחד. לא היינו בחברותה.
למעשה, למידה שיתופית, התפתחה עוד בימי התלמוד, כשישבו ולמדו אז בחברותה... כשמנגד עומדת העבודה שיצרנו, אני חושבת שהקשר האישי והאינטראקציה בין הלומדים מוסיפים רבות לתהליך הלמידה, שכן למידה בקבוצה תורמת רבות, כל אחד תורם מהידע שלו ונתרם מהידע של החברים שלו.
הטכנולוגיה הקיימת היום יכולה רק לחזק את הלמידה השיתופית, לפיה היום אין כל צורך במפגש פנים מול פנים היות והאינטראקציה מתרחשת דרך המחשב. יתרון אחד גדול יש לכך - כל אחד יכול לפעול בכל רגע ומכל מקום.
אליה וקוץ בה, חסר כאן המפגש החברתי ! התקשורת, יחסי האנוש, בעיני זה קצת מנוכר.
בדקתי במקורות, לפי דר' אברום רותם, למידה שיתופית היא למידה אקטיבית המשקפת את האינטראקציה בין הלומדים כחלק מתהליך הלמידה.
בלמידה שיתופית כל לומד : @ צופה בלומדים אחרים.
@ בונה ומביע באופן אקטיבי את הידע שלו.
@ בונה ידע בשתוף צוות לומדים אחרים, תוך כדי דיאלוג, התחבטות ויצירה משותפת.
מצד אחד רוצים להגביר את עצמאות הלומד כלומד אישי, מצד שני, נמצא שלמידה יעילה נעשית תוך כדי אינטראקציה בין קבוצות לומדים - למידה שיתופית, כלומר למידה יעילה/טובה /איכותית היא זו בה מושג האיזון בין הDOWNLOAD לבין UPLOAD.
למידה שיתופית היא חלק בלתי נפרד בלמידה.
למידה שיתופית איננה במקום / על חשבון למידה אישית אלא כמשלימה לפעולה שלמה אחת.
יום שני, 28 ביוני 2010
הדמיות ומשחקים כאמצעים פדגוגיים
בשעור האחרון בקורס, עקרונות בפתוח סביבות למידה מתוקשבות, למדנו שהדמייה במובנה הרחב היא חיקוי של המציאות, החיקוי יכול להיות של סביבה פיסית, מערכת כלשהי או סיטואציה הלקוחה מהמציאות. הדמייה היא מודל דינאמי המתאר שינוי מצבים לאורך זמן. מתי יש צורך בבניית הדמייה ?
לצורך הבנת פעולה של מכשיר או מכונה, לצורך אימון (טייס או נהיגה), לצורך התנסות בתהליכי קבלת החלטות, לצורך הבנת מערכת מורכבת ודינאמית ולצורך חקירה מדעית ואף ככלי לימודי פדגוגי.
זה מזכיר לי כתבה שקראתי לאחרונה בירחון "קשר עין", גיליון 200, "פעילות חינוכית לעידוד זהירות בדרכים"/ רונית פז.
הכתבה עוסקת בהדרכה לנהיגה באמצעות מדמה (סימולטור).
מצב תאונות הדרכים בכבישי הארץ מוכר ומדאיג כל יום מחדש. ברור מעל לכל ספק שהגורם האנושי הוא אחת הסיבות העיקריות לתאונות, בקרב הצעירים בפרט. חברת "תנועה כהלכה" מפעילה תוכנית חינוכית ייחודית באמצעות מדמים (סימולטורים) לתרגול מצבי חירום בנהיגה, במטרה לשפר את תפקוד הנהג במצבים משתנים בדרך.התוכנית, המותאמת לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון, יכולה להתבצע בכיתה, בחדר הדרכה או בספרייה. מנכ"ל החברה, אבי קנטרוביץ, מסביר כי מה שמפריע לו לאורך ההדרכה הוא המנגנון ה'לי זה לא יקרה'. לא משנה אילו תמונות קשות מראים לתלמידים הם אומרים לעצמם: 'אני הייתי מצליח להסתדר' באמצעות הסימולטורים אפשר להוכיח שזה לא היה עובד !!! אם הם לא יצייתו לחוקי התנועה לא יוכלו לצאת ממצבים אלה בשלום. 'לי זה לא יקרה ' הוא משפט מטופש. רוב התאונות בכלל לא תלויות בנו. אנו מעורבים בהם בגלל טעות של משהו אחר, תאונה אינה קורית פתאום, היא תהליך. לכן אם נלמד לקרוא נכון את הכביש ומה לעשות במצבי חירום, נוכל להימנע מתאונות. הרעיון הוא לצפות את המצבים ולדמות איך אפשר לצאת מהם בשלום.
באמצעות ההדמייה מתמקדים בתאונות קלאסיות כגון : תאונות חזיתיות, תאונות בצמתים, תאונות עם הולכי רגל, תאונות הקשורות במהירות מופרזת, באי שמירת מרחק ועוד.
כיצד מתבצעת ההדרכה בשטח ?
המדריך מגיע לכיתה עם מערכת של הגה ודוושות לרגליים (גז, בלם) המחוברות למחשב ולמקרן המציג את שדה הראייה של הנהג. המהירות המרבית היא המותרת ע"פ החוק, מכוניות לא קופצות באוויר ולא מתפוצצות. הגרפיקה מותאמת לתמונת הכביש והסביבה והיא נועדה להמחיש מצבי תאונה ריאליים, הכיתה מוחשכת ותלמידים מתנדבים לבוא ולאחוז בהגה...
את התוכנה למדמים פיתחה חברה אמריקאית, וטכנאיו של קנטרוביץ התאימו אותה לתנאי הארץ, כולל כבישים ותמרורים.
התלמידים מספרים על ההתנסות עצמה כמי שנתנה המון חומר למחשבה, יש שהעידו כי זה גרם לשינוי בנהיגתם ואף העידו כי ניצלו התאונות בזכות דרך הלמידה הזאת, הם חשו שהכלים שקיבלו בסדנה הצילו חיים.
אני ממש מתחברת לרעיון וחושבת שזה לא פחות חשוב מכל מקצוע אחר שנלמד בבית הספר - זה פשוט חובה !
אני מאמינה שצריך ללמוד ולתרגל ולא רק בשעורי הנהיגה והתאוריה, איך להתמודד עם מצבי לחץ ותאונה על הכביש.
יום שני, 21 ביוני 2010
אתגרים חדשים !
חופשת הסמסטר הסתיימה,מסיבות סיום שנה, חוזרים לשיגרת לימודים בגוון קצת שונה מהרגיל... סמסטר קיץ .
מה מחכה לנו הסמסטר?
פסיכולוגיה התפתחותית, זה תמיד מעניין. שלושה קורסים מעשיים, שילוב טכנולוגית הויקי, פיתוח סביבות למידה מתוקשבות, ולסיום קורס שבו נלמד בניית אתרים ושפת HTML שפת תגיות ליצירת דפי אינטרנט ברשת.
האחרון שבהם מעניין ומסקרן, מנקודת המבט שלי זה נראה כמו ללמוד את "מאחורי הקלעים", לא?
הנה מדריך לשפת HTML להתרשמות התחלתית :
http://vlib.eitan.ac.il/html1/private/intro.htm
הקורסים... הקורסים מרובי מטלות, מרובי מאמרים באנגלית, בקיצור הולך להיות, הרבה מכל דבר, יחד עם זאת אין ספק, הקורסים הנ"ל מזמנים לנו אתגרים חדשים וגלויי הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות המגוונות לצורכי למידה.
כך נוכל להכין את הבוגרים שלנו לחברת העתיד בדרך המתאימה ביותר בעידן של ימינו, הרי לפי דברי שר החינוך, גדעון סער, בשנים הקרובות כל מערכת החינוך תהיה מתוקשבת.
מה מחכה לנו הסמסטר?
פסיכולוגיה התפתחותית, זה תמיד מעניין. שלושה קורסים מעשיים, שילוב טכנולוגית הויקי, פיתוח סביבות למידה מתוקשבות, ולסיום קורס שבו נלמד בניית אתרים ושפת HTML שפת תגיות ליצירת דפי אינטרנט ברשת.
האחרון שבהם מעניין ומסקרן, מנקודת המבט שלי זה נראה כמו ללמוד את "מאחורי הקלעים", לא?
הנה מדריך לשפת HTML להתרשמות התחלתית :
http://vlib.eitan.ac.il/html1/private/intro.htm
הקורסים... הקורסים מרובי מטלות, מרובי מאמרים באנגלית, בקיצור הולך להיות, הרבה מכל דבר, יחד עם זאת אין ספק, הקורסים הנ"ל מזמנים לנו אתגרים חדשים וגלויי הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות המגוונות לצורכי למידה.
כך נוכל להכין את הבוגרים שלנו לחברת העתיד בדרך המתאימה ביותר בעידן של ימינו, הרי לפי דברי שר החינוך, גדעון סער, בשנים הקרובות כל מערכת החינוך תהיה מתוקשבת.
יום חמישי, 13 במאי 2010
משחק לימודי מתוקשב
תמיד ידעתי שלמשחק, משחק קופסא או משחק מחשב, יש מטרות ברורות ומוגדרות בעלות ערך חינוכי, לימודי, חברתי ואף רוחני.
כבודם במקומם מונח ! בעיני למשחקים מכל סוג יש חשיבות רבה להתפתחות הילדים בכל הכישורים (גם למבוגרים )
לא חשבתי שמשחק, ובמקרה שלי משחק לימודי מתוקשב, יכול להוות תרגול חווייתי עבור התלמידים, כי תמיד אנחנו בעבודה היומיומית בבית הספר עמוסים ונמצאים תחת לחץ של הספק חומר לימודי לקראת בחינות חיצוניות, אגב בחינות סטנדרטיות,
כפי שלמדנו בקורס סוגיות בחינוך, על סטנדרטים בחינוך.
היום, אחרי שקראתי על מחקרים שנעשו בנושא, אני יכולה להעיד שדעתי בעניין מתחילה להשתנות, זה אפשרי !
למידה אינה בהכרח פעילות "רצינית" מאיימת ומפחידה ובוודאי איננה שייכת בלעדית למציאות הבית סיפרית.
והמשחק אינו שיך רק ל"שעות הפנאי".
קיימת היום הסכמה שהמשחק הוא צורך בסיסי וחיוני, המשחק תורם רבות לפיתוח הלומד, גורם לתהליכי שינוי, מגביר את המוטיבציה ומסייע ללמידה של מיומנויות בכל התחומים.
המודעות לערכו של המשחק ולשילובו במערכת הלמידה בבית הספר הולכת וגוברת, עובדה מעניינת היא שתוך כדי משחק נקלט החומר הלימודי !
אז למה בעצם כדאי להשתמש בו ?
חוקרים מצביעים על המשחק כתורם לחדוות העשייה, לפיתוח ההנעה העצמית וליכולת להתמודד עם כישלון.
יש לו למשחק 4 עקרונות חשובים :
1. התכנים שבו חייבים להיות נכונים ומדויקים, וכך גם התוכן הנלווה לו.
2. המשתתפים צריכים לעסוק כמה שיותר בפעילות המכוונת להשגת המטרות הלימודיות שהוגדרו ופחות בכל השאר...
3. ההצלחה במשחק תלויה בהשגת המטרות הלימודיות ולא רק במזל. במקרה של אי הצלחה- יספק משוב בונה.
4. משחק המאפשר רמות קושי שונות.
אסיים ואומר,
העובדה שילד אינו מרגיש לומד ממשחק, אינה בהכרח מעידה על העדר למידה, אלא ייתכן שהיא מצביעה דווקא על הצלחתו של המשחק להקנות ידע בצורה נעימה ובלתי מכבידה.
כבודם במקומם מונח ! בעיני למשחקים מכל סוג יש חשיבות רבה להתפתחות הילדים בכל הכישורים (גם למבוגרים )
לא חשבתי שמשחק, ובמקרה שלי משחק לימודי מתוקשב, יכול להוות תרגול חווייתי עבור התלמידים, כי תמיד אנחנו בעבודה היומיומית בבית הספר עמוסים ונמצאים תחת לחץ של הספק חומר לימודי לקראת בחינות חיצוניות, אגב בחינות סטנדרטיות,
כפי שלמדנו בקורס סוגיות בחינוך, על סטנדרטים בחינוך.
היום, אחרי שקראתי על מחקרים שנעשו בנושא, אני יכולה להעיד שדעתי בעניין מתחילה להשתנות, זה אפשרי !
למידה אינה בהכרח פעילות "רצינית" מאיימת ומפחידה ובוודאי איננה שייכת בלעדית למציאות הבית סיפרית.
והמשחק אינו שיך רק ל"שעות הפנאי".
קיימת היום הסכמה שהמשחק הוא צורך בסיסי וחיוני, המשחק תורם רבות לפיתוח הלומד, גורם לתהליכי שינוי, מגביר את המוטיבציה ומסייע ללמידה של מיומנויות בכל התחומים.
המודעות לערכו של המשחק ולשילובו במערכת הלמידה בבית הספר הולכת וגוברת, עובדה מעניינת היא שתוך כדי משחק נקלט החומר הלימודי !
אז למה בעצם כדאי להשתמש בו ?
חוקרים מצביעים על המשחק כתורם לחדוות העשייה, לפיתוח ההנעה העצמית וליכולת להתמודד עם כישלון.
יש לו למשחק 4 עקרונות חשובים :
1. התכנים שבו חייבים להיות נכונים ומדויקים, וכך גם התוכן הנלווה לו.
2. המשתתפים צריכים לעסוק כמה שיותר בפעילות המכוונת להשגת המטרות הלימודיות שהוגדרו ופחות בכל השאר...
3. ההצלחה במשחק תלויה בהשגת המטרות הלימודיות ולא רק במזל. במקרה של אי הצלחה- יספק משוב בונה.
4. משחק המאפשר רמות קושי שונות.
אסיים ואומר,
העובדה שילד אינו מרגיש לומד ממשחק, אינה בהכרח מעידה על העדר למידה, אלא ייתכן שהיא מצביעה דווקא על הצלחתו של המשחק להקנות ידע בצורה נעימה ובלתי מכבידה.
יום חמישי, 6 במאי 2010
למידה שיתופית
שיגרת היומיום העמוסה והסוחפת הביאה אותי לחשיבה על למידה שיתופית, למידת עמיתים, למידה שהיא בוודאי חוויתית יותר.
למידה שיתופית, אולי אינה מתאימה לאופיו של כל אחד, אך אם מסתכלים בראייה לטווח הארוך, יש בה בהחלט הרבה יתרונות ייחודיים, המשאירים את חותמם ללא ספק.
ניזכרתי בהרצאתה המעניינת של דר' חגית מישר-טל, על למידה שיתופית בסביבת וויקי, היא הציגה זאת תוך הסתכלות על שני היבטים, בהיבט הקוגנטיבי - הלמידה בתוך צוות מקדמת חשיבה מסדר גבוה תוך החלפת דעות, בירור משמעויות ודיונים על בעיות מורכבות. בהיבט החברתי - הלמידה בקבוצה מקדמת מחוייבות גבוהה ללמידה, תמיכה הדדית והתמדה.
טכנולוגית הוויקי כמעט ולא נוסתה בבתי הספר, לעומת זאת באקדמיה היא מאוד מצליחה!
רוב הטכנולוגיות החדשות המגויסות לטובת הפדגוגיה לא מצליחות לשלב בין העבודה העצמית מול המחשב לבין הלמידה השיתופית המתבססת על לומד, בוגר המפתח אחריות אישית, בעל חשיבה ביקורתית שיודע להעריך ולסנן חומר, להעביר ביקורת וגם לקבל ביקורת ע"פ מערכת נורמות מקובלות.
אכן מדובר בטכנולוגיה העשוייה לתרום רבות לתהליך הפדגוגי, היות והיא מתבססת על למידה שיתופית.
אז למה דווקא וויקי???
* הוויקי שייכת למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0 .
*זו סביבה קלה וידידותית למשתמש, אין צורך ברקע טכני והכשרה, הלומדים יכולים ליצור מסמך משותף, לערוך האחד את דברי השני, יש אפשרות לערוך דיון על תהליך הלמידה במקביל ליצירת התוכן ובסופו של דבר זהו כלי מעקב והערכה ללומד ולמלמד.
אני מקווה שמערכת החינוך תדע לעשות שימוש רב ומושכל בטכנולוגיות העומדות בפניה, כגון טכנולוגיית הוויקי, המשלבת למידה עצמית ולמידת עמיתים ובכך יוצרת מאגר שיתופי רחב אופקים שבו כל אחד תורם מהידע שלו ונתרם מאחרים.
בסרטון הבא אפשר לראות מה חושבים על הוויקי
http://www.youtube.com/watch?v=ZmByB0sIPog&NR=1
למידה שיתופית, אולי אינה מתאימה לאופיו של כל אחד, אך אם מסתכלים בראייה לטווח הארוך, יש בה בהחלט הרבה יתרונות ייחודיים, המשאירים את חותמם ללא ספק.
ניזכרתי בהרצאתה המעניינת של דר' חגית מישר-טל, על למידה שיתופית בסביבת וויקי, היא הציגה זאת תוך הסתכלות על שני היבטים, בהיבט הקוגנטיבי - הלמידה בתוך צוות מקדמת חשיבה מסדר גבוה תוך החלפת דעות, בירור משמעויות ודיונים על בעיות מורכבות. בהיבט החברתי - הלמידה בקבוצה מקדמת מחוייבות גבוהה ללמידה, תמיכה הדדית והתמדה.
טכנולוגית הוויקי כמעט ולא נוסתה בבתי הספר, לעומת זאת באקדמיה היא מאוד מצליחה!
רוב הטכנולוגיות החדשות המגויסות לטובת הפדגוגיה לא מצליחות לשלב בין העבודה העצמית מול המחשב לבין הלמידה השיתופית המתבססת על לומד, בוגר המפתח אחריות אישית, בעל חשיבה ביקורתית שיודע להעריך ולסנן חומר, להעביר ביקורת וגם לקבל ביקורת ע"פ מערכת נורמות מקובלות.
אכן מדובר בטכנולוגיה העשוייה לתרום רבות לתהליך הפדגוגי, היות והיא מתבססת על למידה שיתופית.
אז למה דווקא וויקי???
* הוויקי שייכת למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0 .
*זו סביבה קלה וידידותית למשתמש, אין צורך ברקע טכני והכשרה, הלומדים יכולים ליצור מסמך משותף, לערוך האחד את דברי השני, יש אפשרות לערוך דיון על תהליך הלמידה במקביל ליצירת התוכן ובסופו של דבר זהו כלי מעקב והערכה ללומד ולמלמד.
אני מקווה שמערכת החינוך תדע לעשות שימוש רב ומושכל בטכנולוגיות העומדות בפניה, כגון טכנולוגיית הוויקי, המשלבת למידה עצמית ולמידת עמיתים ובכך יוצרת מאגר שיתופי רחב אופקים שבו כל אחד תורם מהידע שלו ונתרם מאחרים.
בסרטון הבא אפשר לראות מה חושבים על הוויקי
http://www.youtube.com/watch?v=ZmByB0sIPog&NR=1
יום שלישי, 27 באפריל 2010
להיות בעניין !
אני רוצה לשתף אתכם בחווית החיפוש באינטרנט.
חיפוש אחר חומרים הרלבנטיים לתחום התוכן שלי (מתמטיקה של העל יסודי) לצורך פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת במסגרת הקורס, טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה.
תהליך החיפוש, לחומרים שונים ולא סטנדרטיים ( שיהוו "כוכבים וניצוצות" ), נראה לי אינסופי...כמעט והתייאשתי, אך הצלחתי בסופו של דבר למצוא חומרים מעניינים (שבמקרה הם חינמיים לתקופה זו !), כשניסיתי להיזכר איך הגעתי אליהם, כבר הספקתי לשכוח, מזל ששמרתי במועדפים, בDelicious , וליתר בטחון על הדיסק און קי.
האינטרנט, אחת מהמצאות המאה, מהווה מאגר המידע הגדול בעולם וגם בישראל, המגוון העצום והאפשרויות הן אינסופיות, צריך רק זמן וסובלנות !
רשת האינטרנט מכילה כמויות עצומות של מידע נגיש וזמין. האפשרות של איתור מהיר של מידע עומדת מול האפשרות לטבוע במידע לא רלבנטי או שאולי אינו מהימן.
מצאתי שקיימים מדריכים טובים המלמדים, איך לחפש מידע באינטרנט, יש בהם טיפים חשובים לצורך חיפוש חכם יותר ומהיר יותר.
לא ידעתי שקיימים כל כך הרבה מנועי חיפוש, מלבד השכיחים שבהם : Google, Yahoo, Alta vista
יש נוספים כמו, Hatbor, Morfix, Lycos' northen light, Info seek, Meta Cruwler
שפע המידע יוצר את בעיית מציאת המידע, תהליך החיפוש ע"י שימוש המילות מפתח ולאחר מכן ההערכה והסינון שלו.
מאגרי הידע ברובם אקדמאיים, מהעיתונות, בבליוגרפיים, ניתן למצאם ב Google Scholar או ב Google books ,
כמו כן מאגרי מידע עסקי לצורך נתוח שוק, השקעות ושיווק עסקי ועוד רבים נוספים.
הנה לכם טעימה מאחד האתרים, לאתור מידע באינטרנט, מידענות מתוקשבת.
http://www.edu-negev.gov.il/TAPUZ/MOTYTP/search/seeking.htm
וכמה טיפים טובים!
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motytp/search/tips.htm
לדעתי ראוי וחשוב להכניס נושא זה בתוכנית הלימודים, כבר בגיל צעיר !
חיפוש אחר חומרים הרלבנטיים לתחום התוכן שלי (מתמטיקה של העל יסודי) לצורך פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת במסגרת הקורס, טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה.
תהליך החיפוש, לחומרים שונים ולא סטנדרטיים ( שיהוו "כוכבים וניצוצות" ), נראה לי אינסופי...כמעט והתייאשתי, אך הצלחתי בסופו של דבר למצוא חומרים מעניינים (שבמקרה הם חינמיים לתקופה זו !), כשניסיתי להיזכר איך הגעתי אליהם, כבר הספקתי לשכוח, מזל ששמרתי במועדפים, בDelicious , וליתר בטחון על הדיסק און קי.
האינטרנט, אחת מהמצאות המאה, מהווה מאגר המידע הגדול בעולם וגם בישראל, המגוון העצום והאפשרויות הן אינסופיות, צריך רק זמן וסובלנות !
רשת האינטרנט מכילה כמויות עצומות של מידע נגיש וזמין. האפשרות של איתור מהיר של מידע עומדת מול האפשרות לטבוע במידע לא רלבנטי או שאולי אינו מהימן.
מצאתי שקיימים מדריכים טובים המלמדים, איך לחפש מידע באינטרנט, יש בהם טיפים חשובים לצורך חיפוש חכם יותר ומהיר יותר.
לא ידעתי שקיימים כל כך הרבה מנועי חיפוש, מלבד השכיחים שבהם : Google, Yahoo, Alta vista
יש נוספים כמו, Hatbor, Morfix, Lycos' northen light, Info seek, Meta Cruwler
שפע המידע יוצר את בעיית מציאת המידע, תהליך החיפוש ע"י שימוש המילות מפתח ולאחר מכן ההערכה והסינון שלו.
מאגרי הידע ברובם אקדמאיים, מהעיתונות, בבליוגרפיים, ניתן למצאם ב Google Scholar או ב Google books ,
כמו כן מאגרי מידע עסקי לצורך נתוח שוק, השקעות ושיווק עסקי ועוד רבים נוספים.
הנה לכם טעימה מאחד האתרים, לאתור מידע באינטרנט, מידענות מתוקשבת.
http://www.edu-negev.gov.il/TAPUZ/MOTYTP/search/seeking.htm
וכמה טיפים טובים!
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motytp/search/tips.htm
לדעתי ראוי וחשוב להכניס נושא זה בתוכנית הלימודים, כבר בגיל צעיר !
יום שני, 19 באפריל 2010
טכנולוגיה, טוב לנו או רע לנו???
איך שלא נסתכל על זה, היתרונות עולים על החסרונות ובלבד שנדע להשתמש בצורה מושכלת !!! ואף נצליח להשכיל את ילדינו ותלמידינו.
כשנרשמתי ללימודים, ידעתי עמוק בפנים, למרות הרתיעה, שאני חייבת וייהי מה.
שזה להיות או לחדול ואכן אני לומדת כל יום משהו חדש...
ובמבט לאחור על העשור האחרון, אני קולטת שאנחנו בעצם עדים לאחת המהפיכות המופלאות של ההסטוריה האנושית.
נסו גם אתם לדמיין, עולם ללא אינטרנט, ללא מייל, איזה עולם זה היה, זה נראה כאילו חיינו בעולם "פרימיטיבי", בו הטלפונים היו עם חוגה, ההורים עבדו כדי לפרנס ולא להחסיר מאיתנו דבר, השכונה היתה הקניון והיינו מתגלגלים על דיונות של חולות לבנים ומשחקים מחבואים. כל מה שרצינו לדעת שמענו מאחרים.
היום, יש לי הרגשה שהתמימות נעלמה, וקצב החיים הפך למהיר אולי מהיר מדיי, שפע אינפורמציה תוך שניות והתקשרויות לכל הקצוות. עכשיו האינטרנט שולט ב ה כ ל ! רק ממצמצים ועוד חידוש ממציאים ולשדרג את הכל- כל הזמן רוצים.
ככה החיים שלנו טסים בדיוק כמו באינטרנט, רק שבחיים אין מקש ESC !
אז מה היה לנו???
ואיך זה נכנס לתוך עולמנו??? צפו בסרטון המצורף
כשנרשמתי ללימודים, ידעתי עמוק בפנים, למרות הרתיעה, שאני חייבת וייהי מה.
שזה להיות או לחדול ואכן אני לומדת כל יום משהו חדש...
ובמבט לאחור על העשור האחרון, אני קולטת שאנחנו בעצם עדים לאחת המהפיכות המופלאות של ההסטוריה האנושית.
נסו גם אתם לדמיין, עולם ללא אינטרנט, ללא מייל, איזה עולם זה היה, זה נראה כאילו חיינו בעולם "פרימיטיבי", בו הטלפונים היו עם חוגה, ההורים עבדו כדי לפרנס ולא להחסיר מאיתנו דבר, השכונה היתה הקניון והיינו מתגלגלים על דיונות של חולות לבנים ומשחקים מחבואים. כל מה שרצינו לדעת שמענו מאחרים.
היום, יש לי הרגשה שהתמימות נעלמה, וקצב החיים הפך למהיר אולי מהיר מדיי, שפע אינפורמציה תוך שניות והתקשרויות לכל הקצוות. עכשיו האינטרנט שולט ב ה כ ל ! רק ממצמצים ועוד חידוש ממציאים ולשדרג את הכל- כל הזמן רוצים.
ככה החיים שלנו טסים בדיוק כמו באינטרנט, רק שבחיים אין מקש ESC !
אז מה היה לנו???
ואיך זה נכנס לתוך עולמנו??? צפו בסרטון המצורף
יום שני, 12 באפריל 2010
יוצאים לדרך...
אחת ממשימות הקורס טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה היתה להכיר את אתר הפודקאסט הישראלי,
מהו פודקאסט?
הפודקאסט הוא תוכנית רדיו או טלוויזיה שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט ומשאירה מאחור את כל מה ששנאתם בפורמטים העתיקים ההם, שהכריחו אתכם לפתוח את המקלט בשעה מסוימת, ביום מסוים, ולעיתים אפילו באחור של מספר חודשים או שנים אחרי שאר העולם.
זוהי טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, להחליט מתי בדיוק לצרוך אותו ואיך, על גבי מחשב, סלולרי או נגן MP3 ובכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט. דרך הפודקאסט כל אחד יכול להשמיע את קולו ודעתו בלי הגבלה או צנזורה ומבלי תלות ב"בעלי אמצעים".
אחרי שנכנסתי לאתר והתנסתי קצת, גיליתי ערוץ תקשורתי חדש ! אני ממליצה גם לכם להכיר ולהתנסות.
במהלך החיפוש אחרי שידור בתחום הלימודי, חשבתי לעצמי, אם אוכל להשתמש בכלי זה לצורכי הוראה?
הרי התלמידים שלנו בקיאים בכל אפיק תקשורתי שקיים, בוודאי הם מכירים את הפודקאסט ואם לא, אז יכירו!
החסרון של הפודקאסט שהוא שידור קולי בלבד, ולכן העניין בו לא יהיה מסעיר כמו ביוטיוב למשל, בכל זאת זו יכולה להיות אלטרנטיבה מעניינת, התלמידים יכולים להאזין, להקשיב וללמוד בדרך חלופית ומגוונת.
נראה לי, שבעולם התוכן שלי, מתמטיקה, יהיה מסובך ואפילו קשה להבין מתוך שידור שעור או הסבר ללא ל ו ח ללא ויזואליזציה חזותית.
אין ספק שבמקצועות הומניים כמו הסטוריה, ספרות וכד' יהיה נוח קל וברור יותר.
עדיין עצם המחשבה, שאני אקליט את עצמי והתלמידים יוכלו להאזין לי בזמנם הפנוי...כשנוח להם, מעלה בי חיוך.
היכנסו והתרשמו... http://www.icast.co.il/
i
מהו פודקאסט?
הפודקאסט הוא תוכנית רדיו או טלוויזיה שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט ומשאירה מאחור את כל מה ששנאתם בפורמטים העתיקים ההם, שהכריחו אתכם לפתוח את המקלט בשעה מסוימת, ביום מסוים, ולעיתים אפילו באחור של מספר חודשים או שנים אחרי שאר העולם.
זוהי טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, להחליט מתי בדיוק לצרוך אותו ואיך, על גבי מחשב, סלולרי או נגן MP3 ובכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט. דרך הפודקאסט כל אחד יכול להשמיע את קולו ודעתו בלי הגבלה או צנזורה ומבלי תלות ב"בעלי אמצעים".
אחרי שנכנסתי לאתר והתנסתי קצת, גיליתי ערוץ תקשורתי חדש ! אני ממליצה גם לכם להכיר ולהתנסות.
במהלך החיפוש אחרי שידור בתחום הלימודי, חשבתי לעצמי, אם אוכל להשתמש בכלי זה לצורכי הוראה?
הרי התלמידים שלנו בקיאים בכל אפיק תקשורתי שקיים, בוודאי הם מכירים את הפודקאסט ואם לא, אז יכירו!
החסרון של הפודקאסט שהוא שידור קולי בלבד, ולכן העניין בו לא יהיה מסעיר כמו ביוטיוב למשל, בכל זאת זו יכולה להיות אלטרנטיבה מעניינת, התלמידים יכולים להאזין, להקשיב וללמוד בדרך חלופית ומגוונת.
נראה לי, שבעולם התוכן שלי, מתמטיקה, יהיה מסובך ואפילו קשה להבין מתוך שידור שעור או הסבר ללא ל ו ח ללא ויזואליזציה חזותית.
אין ספק שבמקצועות הומניים כמו הסטוריה, ספרות וכד' יהיה נוח קל וברור יותר.
עדיין עצם המחשבה, שאני אקליט את עצמי והתלמידים יוכלו להאזין לי בזמנם הפנוי...כשנוח להם, מעלה בי חיוך.
היכנסו והתרשמו... http://www.icast.co.il/
i
יום שבת, 3 באפריל 2010
התחלות...
היום אני כותבת את הפוסט הראשון שלי!
סוף סוף החלטתי להתחיל, כל התחלה מביאה איתה התרגשות וחששות.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה ליצור בלוג חינוכי שיתרום לתהליך הלימודי שאותו אני עוברת במסגרת למודי התואר השני.
פעם, היומן היה אישי ורק שלי, יכולתי לכתוב בו את הדברים שלא רציתי לשתף בהם אחרים, קרובים או זרים.
היום, היומן פתוח לכל קורא, לכל המעוניין, היום הבלוג יוצר הזדמנות לחוויה אחרת... משותפת.
יומן אישי ועוד חינוכי, בו צריך להעלות על הכתב כל דבר ועניין ובפרט שהתכנים יהיו חינוכיים.
המטרה המרכזית היא להעלות תובנות אישיות ולתעד התנסויות בתהליך הלמידה, תיעוד רפלקטיבי, בנוסף זה יכול להיות שימושי וזמין לצורכי ההוראה שלי בהמשך!
כאן אני אספר על ההתמודדות שלי עם טכנולוגיות שאין לי בהן שליטה מלאה (כל יום לומדים משהו חדש...)
ואני חושבת לעצמי, איך אצליח לנהל בלוג חינוכי, לכתוב פוסטים מדי שבוע, לנתח רפלקטיבית לאורך הלמידה ולא רק בסוף, לפתח יחידת לימוד מתוקשבת, שבה התלמידים יוכלו ללמוד ולהסתדר בלעדי ?!
זו בוודאי תהיה התחלה !
ב ה צ ל ח ה !
סוף סוף החלטתי להתחיל, כל התחלה מביאה איתה התרגשות וחששות.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה ליצור בלוג חינוכי שיתרום לתהליך הלימודי שאותו אני עוברת במסגרת למודי התואר השני.
פעם, היומן היה אישי ורק שלי, יכולתי לכתוב בו את הדברים שלא רציתי לשתף בהם אחרים, קרובים או זרים.
היום, היומן פתוח לכל קורא, לכל המעוניין, היום הבלוג יוצר הזדמנות לחוויה אחרת... משותפת.
יומן אישי ועוד חינוכי, בו צריך להעלות על הכתב כל דבר ועניין ובפרט שהתכנים יהיו חינוכיים.
המטרה המרכזית היא להעלות תובנות אישיות ולתעד התנסויות בתהליך הלמידה, תיעוד רפלקטיבי, בנוסף זה יכול להיות שימושי וזמין לצורכי ההוראה שלי בהמשך!
כאן אני אספר על ההתמודדות שלי עם טכנולוגיות שאין לי בהן שליטה מלאה (כל יום לומדים משהו חדש...)
ואני חושבת לעצמי, איך אצליח לנהל בלוג חינוכי, לכתוב פוסטים מדי שבוע, לנתח רפלקטיבית לאורך הלמידה ולא רק בסוף, לפתח יחידת לימוד מתוקשבת, שבה התלמידים יוכלו ללמוד ולהסתדר בלעדי ?!
זו בוודאי תהיה התחלה !
ב ה צ ל ח ה !
הירשם ל-
רשומות (Atom)